מי הבעלים של אחד הכי הרבהאגדות עולם מפורסמות, מי כתב את "סינדרלה"? האם זה שייך לידו של צ'רלס פרו או שהוא הומצא על ידי האחים גרים? או שמא סיפור ייחודי זה יצא מפיהם של האנשים? האם ניתן לענות לפחות על אחת מהשאלות הרבות הללו?
רוב חוקרי הפולקלור משוכנעים בכךלא המסורת של נערה שאיבדה את הנעל שלה היא עתיקה כל כך, שלא ניתן עוד לבסס את המקור. בלונדון בסוף המאה ה -19, יצא לאור ספרו של ר 'ר' קוקס, שבו נזכר מספר מסוים של שינויי אגדות שהתגלו על ידי המחבר - 345. אספנים מודרניים של מיתוסים ואגדות מצאו מספר גדול בהרבה, וביניהם, כנראה, אחד העתיקים ביותר בסינית, לפני אחת-עשרה שנה.
אבל עבור רבים מאלה שכתבו סינדרלה,ללא ספק נשאר צ'רלס Perrault - מספר סיפורים צרפתי, סופר ומשורר. לאחר שנטל על עצמו את המגרשים שכבר היו קיימים בפולקלור, הוא עיבד אותם בדרכו שלו, ובו-בזמן ביקש את מלכותו המלכותית, ולעתים קרובות השלים כל סיפור במסקנה - "המוסר" שנקבע בשיר האירוני והשנון של המחבר שלו.
ביצירתו האלגנטית של פרוט מופיעה סינדרלהלפנינו בהתגלמותה של בת טובה, צייתנית ויפה של אציל, שאשתו הראשונה היתה גם אשה יפה. אבל, למרבה הצער, היא מתה, ואת אביו של זרמקה צריך להינשא אחרת. כך מתחילים צרותיו של הגיבור, שמקבל את שמה רק מפני שהניקיון והבריונות התכופים של אחיותיה ואבותיה החורגות כיסו אותה באפר ובאבק. מובן, בזכות עדינותה וחביבותה, היא עם הכבוד תעמוד בכל המשפטים שהוכנו על ידי הגורל, והיא בוודאי תתחתן עם הנסיך הודות לנערה שאיבדה, מעוטרת בפרווה (לא, לא גביש!), ותחיה באושר לאחר מכן. אבל האם זה סיפור חמוד על ילדה בשם סינדרלה תמיד הסתיים כל כך בטוח? צ'ארלס פרוט, אחרי הכל, למעשה, הראה לקורא גרסה פשוטה, שבה הגיבורים השליליים כמעט לא נענשו על זוועותיהם.
בידי האחים יעקב ווילהלם גרים,אספני הפולקלור, הסיפור רוכש צלילים שונים לחלוטין והופך לסדר גודל קסום וקשוח יותר. לדוגמא, לגרמנים אין סנדקית ככזו, אך על קבר האם צומח עץ מדהים, כמו גם שתי יונים שהתיישבו בענפיו, שממנה סינדרלה מקבלת את העזרה העיקרית. צ'רלס פרולט, שלקח את הווריאציה הצפון-אירופית של ההיסטוריה כבסיס לגרסתו לסיפור, אותו ניצלו האחים כמעט מאה שנה לאחר מות הצרפתי, הסיר ככל הנראה את הפרטים העקובים מדם של "נקמה" באמה החורגת ובנותיה בגלל התעללות בדמות הראשית. ראוי להזכיר שבסוף סיפור האגדה של גרים שתי אחיות החורגות של זמארשקה כרתו חלק כזה או אחר מרגליהן כדי להתאים לנעל הזהובה שכבר, ואחריהן שתי היונים האמורות מנקרות את שתי העיניים בכל פרק חתונה.
בפנטמרון מאת מספר סיפורים ומשורר איטלקיאתה יכול לראות את המהדורה של הבזיליקום ההיסטוריה, שעל פי כמה הנחות ראתה את פרוט. סינדרלה כאן - זזוללה - אינה הילדה המתוקה שאנו רגילים לייצג אותה. היא הורגת את האם החורגת הראשונה עם חזה, ואחריה השנייה הופכת למורה שלה, שלמעשה משכנע את הדמות הראשית לפשע. אין שתי אחיות בווריאציה האיטלקית, אלא שש, והסנדקית עצמה לא מופיעה בזירה. אבל אביה של הילדה חסרת המזל מביא סט מיוחד של דברים קסומים שהתקבלו מחברתה הפיה, בעזרתם זזול עובר בקלות בסדרת כדורים, אובדן הנעליים והתאמתו אחר כך לנעל ומתחתן עם הנסיך.
כשאנחנו שומעים גרסה אחרת לסיפור,כמוצג בספר סיפורים על קורטיזנים יוונים יפים שפורסמו בצרפת, ברור לנו עוד פחות מי כתב את סינדרלה. בתוכו מחלק הסופר עם כדורים, אמהות חורגות, אחיות למחצה וקסם, ומשאיר רק את עובדת אובדן הנעל, או ליתר דיוק חטיפת סנדלים מהדמות הראשית על ידי נשר. כציפור, היא מושלכת לרגלי פרעה פסמטיץ ', שמורה אז למצוא את הבעלים. הנרטיב עדיין מסתיים בחתונה שמחה.
הסינדרלה הסינית שהוזכרה לעיל, מאתיהשיין נבדל מאחרים באינטליגנציה ובכישרון הקרמיקה שלו. עוזר הקסם כאן הוא דג זהב שלצערנו נהרג על ידי האם החורגת. עם זאת, זה לא מונע מהדמות הראשית להשתמש בעצמות שלה, שיש בהן גם כוחות קסומים. בעזרתם, הולך יהשיין לקרנבל בגלימה עטופה בנוצות של דג־דייג, ובנעלי בית זהובות, שאחת מהן כמובן היא מפסידה. המפקד שלה מוצא אותו, שמחפש אחר בעל בכל רחבי סין, ואז, לאחר שמצא את סינדרלה שלו, מתחתן איתה. ולגבי התעללותה של בתה החורגת כלפי אמה החורגת, ובמקביל, בנותיה מסטולות למוות.
אבל, למרות המספר העצום של הגרסאות לכךמההיסטוריה המפורסמת ביותר, זה תלוי בך, ולא בחוקרים, מספרי הסיפורים ואספני הפולקלור הרבים, להחליט מי כתב את סינדרלה. אחרי הכל, זה יכול לקרות שרק אחד מכולם יתאהב בלב שלך, מה שאומר שהוא יתגלה כעיקר והנאמן ביותר. וזו ללא ספק תהיה הבחירה הנכונה.
