איוון אנדריביץ 'בונין היה בעל כישרון יוצא מן הכללחושפים את הפינות הנסתרות ביותר של טבע הדמויות שלהם. סיפורו של בונין "היופי", סיכום קצר שיבוא אחריו, הוא יצירה של נפח קטן, אך מלא במשמעות המוסרית העמוקה ביותר.
ההיסטוריה של היצירה של "יופי"
זה ידוע כי המחבר כתב את העבודה הזאת, להיות בגיל מבוגר למדי. זה הזמן שבו הערכה מוגזמת מסוימת של ערכים מתרחשת ודברים רבים מתחילים להיראות באור שונה לחלוטין.
"יופי" נוצר על ידי בונין בשנות ה 40- XXהמאה והשלים את אוסף הסיפורים הקצרים של איבן אנדרייביץ '"סמטאות חשוכות". סיפור זה שיקף את מחשבותיו של המחבר על השילוב של יופי חיצוני ופנימי, על כמה יצור, יפה ממבט ראשון, יכול להיות אכזרי. סיפורו של בונין "יופי" בסיכום מעביר מידע חשוב מאוד, מנוקה מפרטים מיותרים. קל לקרוא אותו "בנשימה אחת", אך גורם לקורא לחשוב לעומק.
I. A. Bunin, "יופי": תוכן
הסיפור מתחיל במסר שפקיד אלמן קשיש התחתן עם ילדה צעירה. התברר שהיא יופי נדיר. כשלעצמו, האיש הזה היה שקט וצנוע, לא מושך לחלוטין, אדם רגיל למדי. והסובבים אותו תהו איך הוא הצליח להתחתן עם בחורה כל כך יפה. זה היה מביך במיוחד עבור כולם שאשתו הראשונה של הפקיד הייתה יפה.
הכל היה בסדר אצל האישה הצעירה.היא הייתה מסודרת, יעילה, חכמה ורגועה. היא לקחה מיד את כל הכוח בבית לידיה השבריריות. אבל כך קרה שבנו הקטן בן שבע של בעלה מנישואיה הראשונים לא התאים לה. היא שנאה אותו והחלה להתעלם ממנו לחלוטין, והעמידה פנים שהילד לא קיים. אביו של הילד, המציית לסמכותה, נכנע במהרה להשפעת אשתו, וכדי לא להכעיס את אשתו, הפסיק לשים לב לחלוטין לילדו.
הילד הועבר מחדרו של אביו לחדר קטןהחדר הקטן שבו עמדה הספה המרופדת בקטיפה, שהפכה למיטתו. כשהילד ישן בחוסר מנוחה, המארחת היפהפייה דאגה שהוא ינגב את הקטיפה על הספה. היא אמרה למשרתת להוציא את המזרן הישן מחזה של אמו המנוחה ולהכין את המיטה לבנה החורג על הרצפה.
לאחר מכן הילד נרפא לגמרימכל המשפחה. איש לא התעניין בכך או התעניין. כל הבידור שלו היה ציור בגיר על לוח שחור או קריאת אותו ספר, שקנתה אמו. לאף אחד לא היה אכפת מהילד הזה.
הרעיון המרכזי של הסיפור
בסיפור של I.A.סיכום "יופי" של בונין אינו מעוות את קו העלילה. העבודה הקצרה בולטת בסולם האבל של ילד קטן, שננטש על ידי יקיריו. יופי שהפכה לגבירת הבית, לאישה שתלטנית ובלתי מתפשרת. היא "שינאה" את הילד ברוגע, כלומר היא גילתה כלפיו אדישות הרסנית מדהימה. לפיכך, בונין מראה עד כמה נורא יכול להיות המהות של אדם, המוסתרת על ידי מראה מטעה. גיבורת הסיפור בסוף אינה נתפסת בעיני הקורא כאישה יפה, היא נותרה רק "יופי" עם לב קשוח מגעיל, נטול חום.
סיפורו של בונין "יופי" עם תוכנו התמציתי ומשמעותו העמוקה משך את תשומת ליבם של מיליוני קוראים ברחבי העולם.
