אלכסנדר מיליוטין - שחקן שהתפרסםהודות לירי בסרטים סובייטיים רבים. התפקידים הראשיים לא הוקצו למופע, אבל אפילו Milyutin יכול לעשות הופעה בפרק מעניין ובלתי נשכח. באילו תמונות ניתן לראות את אלכסנדר?
ביוגרפיה קצרה
אלכסנדר מיליוטין נולד בשנת 1946 בעיר המפוארת של אודסה.
למה אלכסנדר נבחר המקצוע של השחקן אינו ידוע. אבל בשנת 1965 הוא נסע למוסקבה כדי להיכנס לתיאטרון. Milutin היה רשום ב VGIK, אשר השחקן סיים בשנת 1969
לאחר ההפצה התקבל אלכסנדר לצוות המשחק באולפן הקולנוע בקייב. דובז'נקו. אין מידע אם האמן שיחק בתיאטרון כלשהו או לא.
קולנוע מוקדם
אלכסנדר מליוטין לא המתין לסוףמכון והחל לשחק בסרטים כבר בשנת הלימודים השלישית. היצירה הראשונה, שהושלמה בפילמוגרפיה שלו, היא תפקיד האסיר בדרמה הצבאית "בלתי נשכח". התמונה צולמה במוספילם על פי סיפוריו של אלכסנדר דובצ'נקו.
באותה שנה הופיע האמן בשני סרטים נוספים: הוא שיחק קונה של פשטידות בקומדיה "Fidgets" ותפקיד לא בולט בסיפור הסרט "פעמוני חתונה".
בשנת 1968 גרם.המטען היצירתי של מיליוטין הושלם בשלושה סרטים חדשים, ביניהם הקומדיה של מיכאיל שוויצר "עגל הזהב", המבוססת על הרומן באותו שם מאת אילף ופטרוב, ראויה לתשומת לב מיוחדת.
בשנת 1969 גרם.מליוטין הופיע לזמן קצר בטריקומדיה של אלכסנדר מיטה "צריבה, צרוב, הכוכב שלי", שם התפקידים הראשיים שיחקו על ידי אולג טבקוב ("17 רגעים של אביב"), יבגני לאונוב ("רבותי המזל") ואולג אפרמוב ("הגדודים הם מבקש אש ").
לאחר התחלה כזו, אלכסנדר קיבל תפקיד של שחקן בפרקים. מדי שנה הוא הופיע בלפחות 3-4 סרטים.
אלכסנדר מליוטין: סרטי שנות ה -70
הפרויקטים המעניינים ביותר חיכו למופיע דווקא בשנות ה -70. בתקופה זו הייתה תקופת הזוהר של הקולנוע הסובייטי, סרטי פולחן רבים צולמו בשלב זה.
למשל, בשנת 1972.ליאוניד ביקוב בתמיכת אולפן הקולנוע. דובז'נקו החל לצלם את הדרמה הצבאית "רק זקנים הולכים לקרב". הקלטת הזו, המספרת על חיי הטייסים במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה, עדיין חשובה לצופים. הומור נוצץ, רוח האומץ והאומץ, זיכרון ההפסדים שאין להם תחליף, מחלחלים לכל סיפור הסרט. אלכסנדר מליוטין הופיע למספר דקות ספורות בלבד בדמות מגייס שהגיע לשרת בטייסת טיטרנקו.
בשנת 1979 גרם.סרט בלתי נשכח נוסף יוצא על גבי מסכי ברית המועצות - סיפור הבלש של סטניסלב גובורוכין "לא ניתן לשנות את מקום המפגש." עלילת הסרט כמעט לראשונה בברית המועצות נגעה בנושא השוד, שהשתולל לאחר תום המלחמה הפטריוטית הגדולה. בשנות ה -50 וה -60 היה אסור לדון בבעיה זו מסיבות אידיאולוגיות, אך בסוף שנות ה -70 זכתה גובורוכין בהזדמנות לצלם רומן מרתק של האחים ויינר.
את התפקיד הראשי בסרט שיחק ולדימיר ויסוצקי.הקפטן העקרוני והאסרטיבי שלו ז'גלוב הפך לאגדת קולנוע. מליוטין עבד במקביל לויסוצקי: בסרט הוא קיבל את התפקיד של העובד דובר האוקראינית של מחלקת החקירה הפלילית במוסקבה איוון פסיוק - לא מהיר, פשוט מחשבה, לפעמים קומי. לאחר הצגת הבכורה של הסרט, אלכסנדר הפך לאדם מוכר. אבל, למרבה הצער, אפילו צילומים עם סטניסלב גובורוכין לא נתנו סיבוב חדש בקריירה של האמן.
גמר הקריירה
בשנות ה -80. אלכסנדר מיליוטין המשיך לשחק בסרטים, אך סרטים ותפקידים היו דווקא "חולפים".
בשנות ה -90. תקופות קשות החלו עבור השחקנים, במיוחד עבור עובדי אולפן הקולנוע. דובז'נקו. מיליוטין התמודד עם אבטלה ונאלץ להרוויח כסף כנהג ומעמיס.
קרובי משפחתו של האמן אינם מסתירים שהוא מודאג ברצינות מהשינויים הפוליטיים והחברתיים במדינה. בשנת 1993 נפטר אלכסנדר מדום לב בגיל 46.