המלחין זגיר איסגילוב הוא מוזיקאי מפורסם,פרופסור מצטיין, חתן פרסים רבים, הרקטור הראשון של המכון הממלכתי לאמנויות של העיר אופה. מדובר באדם ששמו הוא סמל להיווצרות והתפתחות אמנות בשקיריה, ויצירותיו מהוות חלק נכבד מקרן הזהב של התרבות המוזיקלית הרפובליקנית.
ביוגרפיה של זגיר איסגילוב בקצרה
הביוגרפיה של אדם כה משמעותי לקחהראשיתו במחוז אורנבורג, הכפר הקטן Verkhnee Sermenevo. איסגילוב זגיר נולד ב-8 בינואר 1917 במשפחתו של חוטב עצים תורשתי, גדל באווירה של עבודה כפרית קשה, טבע יפה להפליא ומוזיקה - מקור אינסופי של יופי ושלוות נפש. בגיל 8 למד לנגן בקוראי ולאחר זמן מה הפך לשחקן הקורי הטוב ביותר באזורו.
בהמשך למסורות משפחתיות, הוא נכנס לבית הספר הטכני ליעור של הכפר אינצה, ולאחר מכן קיבל עבודה בארגון "תעשיית העץ בלוריצק".
תחילת הדרך היצירתית
פגישה מקרית עם ארסלן מובריקוב -השחקן המפורסם, שהגיע לבלורצק לסיור עם תיאטרון בשקיר, הפך את חייו של הצעיר בפתאומיות: הוצע לו לעבוד בהצגה כאוצר. הופעת הבכורה של זגיר הייתה מוצלחת, והצעיר קיבל הזמנה ללמוד בסטודיו לתיאטרון. כאן חוטב העצים הכושל למד את כל הדקויות של המשחק, נתן קונצרטים, השתתף בהופעות. בעצת עמיתיו, שחשו בו פוטנציאל יצירתי רב, נכנס זגיר בן ה-20 לאולפן בשקיר שנפתח בקונסרבטוריון במוסקבה. חוסר הידיעה של תווים מוסיקלי יותר מפצה על ידי המוזיקליות, מתנת האלתור והשמיעה המצוינת של גוש הבשקיר. בתקופה זו החל איסגילוב לכתוב את יצירותיו הראשונות ולעבד מנגינות עממיות.
בזמן המלחמה (1941-1945).) איסגילוב זגיר גריפוביץ' חי ופעל באופה, השתתף בקונצרטים בקו החזית וכתב שירים בנושאים פטריוטיים: "המכתב האחרון", "שיר הגיבורים", "מצעד הבשקיר בתירים", "הגנרל בשימורטוב", "שיר". מקוסימוב", גנרל בלוב. לאחר יציאת השיר "עוף, הערמון שלי!" כל המדינה התחילה לדבר על המלחין בשקיר.
עבודת גמר "Salavat Yulaev"
שנת 1948 עבור זגיר הייתה בסימן הסוףהסטודיו הלאומי בשקיר וכניסה לקונסרבטוריון הממלכתי של מוסקבה למנה העיקרית. זו הייתה תקופה של פעילות פורייה ופוריה: זגיר כתב יצירות לכינור, פסנתר, קלרינט, ובקיץ 1954 הציג את האופרה שהפכה אותו למפורסם - סלוואת יולאייב, עליה הגן בצורה מבריקה, כעבודת הדיפלומה שלו. הצגת הבכורה של היצירה התקיימה באפריל 1955 והפכה לאירוע גרנדיוזי בחיים המוזיקליים של אופא ובשקיריה כולה. איסגילוב זגיר גאריפוביץ' זכה בתואר האמן המכובד של ה-RSFSR. באופרה, שדמותה המרכזית היא הגיבור הלאומי סלאוואט יולאיב, השתמש המלחין במיומנות בשירי עם של רוסיה ובשקיריה, והשתמש גם בסצנות מקהלה, אריות, הרכבים, פרקים תזמורתיים.
היצירתיות של זגיר איסגילוב
יצירתיות מוזיקלית של המלחין עשהתרומה עצומה לחיי התרבות של בשקיריה; המחבר כתב מספר רב של שירים על פסוקיהם של משוררים-בני הארץ. נושאי העבודות קשורים קשר הדוק לטבע, כמו גם לחיי המולדת ואנשי הבשקיר.
קומדיה מוזיקלית נכתבה ב-1959"קודסה", המראה את התנגדותם של תושבי הכפר הבשקירי של שנות ה-30 בשמירה על אורח החיים הישן והכנסת מגמה חדשה של התקופה, כמו גם את המאבק בדעות קדומות שהתחוללו במוחם של אנשים ושבר לחלוטין את הסטריאוטיפים המבוססים. כרקע לעלילה מרתקת, המלחין איסגילוב זגיר השתמש בתמונות פיוטיות של הטבע, הראה במיומנות את הדמויות של הדמויות הראשיות.
במהלך תקופה זו, מחקרים מוצלחים בסטודיו, בוגר הפקולטה להלחנה של הקונסרבטוריון ומונה ב-1958 ליו"ר איגוד המלחינים של בשקיריה, אליו התקבל איסגילוב זגיר ב-1943. ואז נתיב חייו התמזג באופן הדוק עם המכון הממלכתי לאמנויות של אופא, שם איסגילוב הפך לרקטור הראשון. הוא שהה בתפקיד זה כ-20 שנה, במשך שלושה עשורים עבד כמורה לקומפוזיציה.
תרומתו של זגיר איסגילוב
תרומה ענקית של זגיר איסגילוב, ביוגרפיהשהיא דוגמה חיה לתכליתיות, התמדה ויכולת להשיג מטרה מוגדרת, הוא הכניס לפיתוח המוזיקה: אינסטרומנטלי, מקהלה, אופרה וקאמרי-קולי.
היתרונות וההישגים של זגיר גאריפוביץ'
1982 לבשקיריה הקטנה היה בסימןחגיגת יום השנה ה-425 לאיחוד עם המדינה הרוסית. עבור תאריך כה משמעותי זגיר גאריפוביץ' איסמגילוב תזמן את האופרה "שגרירי אוראל", שהדמות הראשית שלה הראתה לאנשים: בתחילת העבודה מושפל ונעלב, ובסוף הטוב - צוהל ומנצח. המניע העיקרי באופרה, שהביאה למלחין את התואר אמן העם של ברית המועצות, היה השיר "אורל".
גם זגיר גאריפוביץ' ניסה את כוחומוזיקה אינסטרומנטלית והפך למחברם של כמה יצירות בז'אנר זה: "פתיח חגיגי" לתזמורת סימפונית גדולה, הבלט "שונקר", קונצרט לפסנתר ותזמורת. מדובר באחד המוזיקאים המובילים שטיפח את המנהגים של רומן רוסי יפהפה והבין את ערכו של שיר בעל אופי יומיומי.
המחבר בשקיר שילב בהצלחה את היצירתיות שלו עם עבודה סוציאלית פעילה, היה סגן של כמה כינוסים של המועצה הרפובליקנית העליונה, ולאחר מכן היושב ראש שלה.
לזכרו של המלחין הגדול
החרש הגדול של עולם המוזיקה - זגירגאריפוביץ' איסמגילוב אהוב ונערץ על ידי מאזינים בני כמה דורות, ויצירתו המגוונת מהווה דוגמה חיה למלחינים צעירים. זגיר גאריפוביץ' נפטר ב-30 במאי 2003 בגיל 87, אפרו נח בבית הקברות של מוחמד.
אחד מרחובות אופא נקרא על שם איסגילוב, ביש מוזיאון-בית בכפר הולדתו, ואנדרטה מוקמה בפארק ליד תיאטרון האופרה והבלט הממלכתי של בשקיר. שמו של איסגילוב זגיר גאריפוביץ' נושא את האקדמיה הממלכתית לאמנויות של העיר אופה. זכרו של גדול המלחינים בשקיר מונצח לעד ביצירותיו המצטיינות.
