חלוקת הספרות לסוגים של צורות נרטיביותו ז 'אנרים הם לעתים קרובות מאוד מותנה. ואם, למשל, ניתן להבדיל בין סיפור לבין רומן, לעתים מתרחשים מצבים מורכבים יותר. לכן, כדי להבין איך סיפור שונה מאגדה, רק ניתוח של התוכן של העבודה יכול לעזור.
מה זה סיפור?
Для начала нужно определить основные признаки סיפור. כשלעצמו, ז 'אנר זה ברוסיה לא היה קיים עד המאה התשע עשרה, אבל היה רק תת סוג של הסיפור. עם זאת, הגבול בין שני סוגי הפרוזה הוא עדיין מעורפל מאוד.
לרוב, בסיפורים יש בעיקרון מסויםסיפור חיים שקרה עם הדמות הראשית, שיכול היה לקרות במציאות. זה ההבדל העיקרי בין סיפור לשיר לבין סיפור אגדה, שבו מצבים יכולים להיות פיקטיביים ולא מציאותיים לחלוטין. מספר הדמויות הראשיות וקווי העלילה המתוארים הוא סימן עקיף המסייע לא לבלבל את הצורה הספרותית הקטנה הזו עם סיפור בו יש כמה דמויות ומצבים שתוארו.
העיקר (ולפעמים הקשה ביותר עבור המחבר) בסיפור - קיצורו. בכמות מצומצמת מאוד של סיפור יש צורך להתאים את הרעיון המרכזי שהמחבר רצה לגלות בעבודתו. במצב כזה, אין אפשרות לתיאור ארוך של מחשבות הגיבור. במקום זאת, יש להקדיש יותר תשומת לב לפרטים, מה שהופך אותם בהיר ומאפיין.
ההבדל בין אגדה
הדבר החשוב ביותר הוא איך סיפור שונה מאגדה.זוהי מזימה ריאליסטית וגיבורים. אגדה על ידי הטבע היא סיפור הרפתקאות דמיוני, אשר נועד להעביר לקורא (לרוב, את הילד) מחשבה מסוימת.
קהל היעד של האגדות מכתיב את העקרונותנרטיב. כל דמות כאן היא לא רק אדם רגיל, אלא סמל מסוים המגלם אופי מסוים (שועל ערמומי, זאב מרושע, ארנבת פחדנית, בת חורגת צנועה, נסיך אמיץ וכדומה). כך שילד מגיל צעיר מאוד טבוע במושגים של טוב ורע, ההשלכות של מעשים מסויימים ומניח נורמות מוסריות.
זכרו כיצד הסיפור שונה מהסיפורניסיון אישי. אגדות מסורתיות רבות דומות זו לזו וכפופות לתבנית מסוימת. אם הסיפור מספר רק על סצנה יחידה מחיי הגיבור, אז אגדה היא תמיד שרשרת אירועים שחווים דמות ומשנים את חייו לטובה (אם הדמות הייתה במקור אדיבה) או עוזרים לו להיות שונה.
לשאלה כיצד הסיפור נבדל מהאגדה, יש לחפש את התשובות במסורות שירדו לנו ממעמקי מאות שנים, מכיוון שזה היה אלה שהפכו לאבותיהם של הסיפורים שאנו מספרים כעת לילדים.
ההבדל בין סיפורת לאגדות
יש ז'אנר ספרותי אחד, למשלקשה לקבוע כיצד הסיפור שונה מהסיפור. אנחנו מדברים על בדיה, שם העולם הוא דמות לדמיונו של המחבר, והנרטיב ממש רווי קונבנציונליות וסמליות.
כדי לקבוע במדויק במה שונה האגדהסיפור פנטסטי, אתה יכול להסתכל על מקום וזמן הפעולה ביצירה. אירועי אגדה מתרחשים לרוב בעבר הארוך או שאין להם שום קשר לזמן כלל, בעוד שהבדיון מעדיף לחזות אירועים עתידיים או לייצג כוכבי לכת אחרים.
הבדל נוסף בין ז'אנרים אלה הוא בכך שאגדות בהסיום שלהם בדרך כלל מכיל מוסר בולט, וסיפורים פנטסטיים מראים לנו מה יכול לקרות בעתיד או אילו חיים עשויים להיות בעולמות אחרים שאינם משלנו.
עולם האגדות - קסמים, ניסים והומנייםבעלי חיים (לפעמים אפילו חפצים), בעוד שהסיפור, גם אם פנטסטי, מציב את הנרטיב עם מינימום אמצעים אקספרסיביים בחזית. זה מה שמבדיל בין סיפור לאגדה.
הבדל מהסיפור הקצר
הסיפור הקצר הוא צורה פרוזאית קצרה, כמו סיפור, אך יש בו מספר הבדלים ממנו.
תכונות תמציתיות ותמציתיותלסיפור, מבוטא עוד יותר בסיפור הקצר. אין מקום לדימוי המחבר של הדמות ולתיאור מצבו הפסיכולוגי. במקום זאת, מרכז הסיפור הופך לאירוע יוצא דופן, עלילה המחזיקה את תשומת ליבו של הקורא.
עלילה תפוסה, עלילה דינאמית, לא צפויההסיום הוא שלושת הצירים עליהם בנוי הרומן. הנושא המרכזי כאן ברור, ללא כל פרשנות כפולה (המותרת בסיפור). סגנון כתיבת הרומן הוא בדרך כלל ניטרלי, אך הסיפור יכול להיות הומוריסטי, פילוסופי, קשוח או מלודרמטי, תלוי ברעיון המחבר.
שלא כמו שירים
את השיר כמעט בלתי אפשרי לבלבל איתוהצורה הפרוזאית, שהיא הסיפור. שירה מאופיינת בבנייה הקצבית של הטקסט, בה הברות לחוצות ובלתי מודחקות מתחלפות בבירור ויוצרות גודל פואטי.
בדרך כלל שיר מחולק לקטעים - סטנזות - של כמה שורות שהסיומות שלהם מתחרזות זו עם זו. עם זאת, ישנם גם פסוקים לבנים בהם החרוז נעדר.
סמליות, תיאור חוויותיו של הגיבור הלירי ותיאור אישי עמוק - זה מה שתמיד מאפיין את השירה.
