/ / הסרט "הרס". ביקורות על הפרויקט החדש של ז'אן-מארק ואלי

הסרט "הרס". ביקורות על הפרויקט החדש של ז'אן מארק וואלי

ידוע בזכות הסרטים הדרמטיים דאלאסהבמאי הקנדי ז'אן-מארק ואלי הציג סיפור חדש לקהל ב-2015, שבו הכניס בכוונה את הגיבור המדוכא ביותר לסדרה של שינויים עוצמתיים מבחינה רגשית. הסרט "הרס" זכה לביקורות מעורבות, למרות שהדירוג שלו די גבוה (IMDb: 7.10). התמונה מלאה בעיצוב איכותי, אמת, אבל יש רוח של אי קריאה בנרטיב, האווירה שלה דומה לפרויקטים של ג'ייסון רייטמן ודיוויד או. ראסל.

ביקורות הרס סרטים

בעיית המטפורות

הפרויקט המבטיח החדש של ז'אן-מארק ואלי כברבשלב ההפקה, הוא איים להתחרות עם המועמדים לאוסקר 2015. אולם לאחר ההקרנה הרשמית בטורונטו, יוצרי קולנוע רבים שמו לה קץ, לדעתם הסרט "הרס" זכה לביקורות ניטרליות או שליליות. וזה באמת מוזר, כי הציורים של ואלה אספו לאחרונה את כל פרסי הקולנוע והמועמדויות האפשריים. אולי הבעיה היא שהבמאי השתמש בטכניקות ויזואליות מדי, בעוד שהמטפורה העיקרית נשארת על פני השטח לאורך כל התזמון של הקלטת.

פוטנציאל לאוסקר

מומחים מנתחים את הדרמה "הרס"(2015), ביקורות על הסרט נותרו זהירות, כי יש לו באמת פוטנציאל לאוסקר. למרות זאת, הם נזפו במנהל על פחד לקחת סיכונים ולהביא לרתיחה. התוצאה מאכזבת: כפי שהודה המחבר הראשי של ה"גרדיאן", "במהלך הצפייה נראה היה שמדובר בגרסה מחודשת של תמונת ארט-האוס אירופאית, שאיבדה את מהותה עקב תרגום חסר מצפון".

ביקורות הרס סרט 2016

בונוסים נחמדים

ביקורות קינודרמה "הרס" על הסרט,התקבל מהקהל, גם הוא מוגדר כבלתי מושלם, אבל בהחלט נבעט ללא צדק על ידי המבקרים. לטענת אנשים רגילים, הבמאי הצליח להפוך באופן לא פולשני אך בחן סיפור אינדיבידואלי גרידא של סובל בודד לדרמה משפחתית רעיונית עם שיא בעל אפקט מחמם. בין הבונוסים הנעימים של הסרט, ביקורות הקהל על הסרט "הרס" מבליטות את ההופעה המרשימה של ג'ילנהול, דגש משמעותי על אישיות בגילום דמויות משניות וליווי מוזיקלי שנבחר היטב בסגנון אינדי רוק. בנוסף לאמור לעיל, ניתן לייחס בבטחה את היתרונות של הקלטת לקצב הבלתי נמהר של הקריינות, היעדר רגעים מרגשים. האקשן, כמובן, מדולל בדינמיקה, אבל במספר קטן ביותר של פרקים. בדרמה, הומור יבש קיים בכמות לא משמעותית ואין קתרזיס רגשי, כך שהקלטת נראית נעימה מאוד.

ביקורות סרטים הרס 2015

העלילה

מחברים תורמים, העריכו את הסרט "הרס", השאירו ביקורות סקפטיות על קו העלילה של התמונה, והצביעו על האופי המשני של העלילה.

הדמות הראשית היא בנקאי ניו יורקי מצליחדייויס (ג'ייק ג'ילנהול) איבד את אשתו בתאונת דרכים. עם זאת, הוא לא מרגיש דבר, אז הוא מבין שבמשך 12 השנים האחרונות הוא חי במצב של ניתוק מוחלט. הוא הלך לעבודה, גר עם אישה לא אהובה בבית שהוא שנא, לא היו לו חברים בכלל. ברגע של השראה, חבילה של M&M תקועה במכונה שלו, מה שמניע את האלמן לכתוב תלונה ארוכה ומפורטת לחברת האוטומט. המכתב, שבו הגיבור כמעט שופך את נשמתו, נופל לידיים של העובדת קארן (נעמי ווטס), החדורה באהדה לדיוויס. ידידות נוצרת בין הגיבורים. כפי ששני הגיבורים מגלים, הרבה יותר כיף להרוס את הישן כדי לבנות אחד חדש.

ביקורות על סרטי הרס

משחתת ראשית

אולי הסרט "הרס" (2016) ביקורות לאבמיוחד שבחים על מבנה הנרטיב התקבלו בצדק. הסרט מלא ברמזים, אבל עם הזמן הוא הופך לסיפור כנה שבו הדמויות אומרות ועושות מה שהן רוצות, ולא מתגצרות מהמציאות שמסביב במשפטים ריקים. הבנקאי, לאחר הטרגדיה, חשב מחדש על כל קיומו, מנסה לממש את אובדנו, לומד סוף סוף להתבטא בכל דבר: במילים ובמעשים. נראה שהוא פורץ את גבולות החיים הרגילים ומנסה לגלות בעצמו חדשים. השחקן ג'ייק ג'ילנהול ממש התעלה על עצמו בכך שגילם דמות כה מורכבת ואופיינית. לשאר השחקנים, ככל הנראה, פשוט לא היה מספיק מקום לתמרונים. יצירות המשחק הטובות ביותר של ג'ייק נחשבות לתפקידים בסרטים אוקטובר סקיי, קוד מקור, היום שאחרי מחר, אסירים, דוני דארקו.

ביקורות הקהל על הרס הסרט

משחק אנסמבל

הגיבורה של נעמי ווטס, שחקנית שזרחה פנימהPainted Veil, Impossible, 21 Grams ו-Mulholland Drive נראה מעט מטושטש. היוצרים לא אפשרו למבצעת התפקיד של ג'וליה הת'ר לינדט להפגין את כל טווח הכישרון, כי הגיבורה שלה, שהופיעה ממש בהתחלה, אחרי רק מהבהבת בזיכרונות הגיבורה. רבים אחרים נתפסים כמערכונים ולא כדמויות נפחיות ומושכות תשומת לב. היוצא מן הכלל הוא פיל, דמותו של כריס קופר, שעיטר את הסרט הרס בנוכחותו. ביקורות על משחקו קיבלו חיוביות. כפי שציינו מבקרים, קופר קיבל את התמונה השלמה ביותר שמעוררת את אהדת הקהל. גם ג'וד לואיס זכה לשבחים על ידי המבקרים.

פסק דין

ועדיין, אפילו עם הרבה מרכיבים חזקים(וויזואליה נהדרת, צבעים עמומים, ליווי מוזיקלי) "הרס" נופל מהרמה החזויה והצפויה. אולי בשל העובדה שכוחו של הרעיון הדומיננטי נחלש באופן ניכר עד הסוף, למרות שהוא לא נעלם לחלוטין, כשהוא מרוסס על קווי עלילה לא מוצדקים.