זו יצירה מפורסמת שידועה לכולם מאזעוד מילדות, כתב סופר סובייטי רוסי נפלא שחי בתקופה שבין 1883 ל -1945 - א 'טולסטוי. "מפתח הזהב, או הרפתקאות בורטינו" הוא אגדה שהתאהבה מיד גם במבוגרים וגם בילדים, ולדברי המבקרים היא הפכה למעין אנדרטה למסורות הרוחניות של התרבות הסובייטית. החיסרון היחיד היה רק באופיו המשני ביחס ל"פינוקיו "מאת קרלו קולודי.
א 'טולסטוי. "מפתח הזהב, או הרפתקאותיו של פינוקיו"
הכל התחיל בזה, בהיותו בגלותבשנת 1923 החל אלכסיי ניקולאביץ 'לעסוק בעיבוד ספרותי ברוסית של יצירה על בובת עץ. ואז נטש הסופר את העסק הזה במשך עשר שנים תמימות, ורק בשנת 1934 חזר לסיפור האגדה. במהלך תקופה זו הוא התאושש מאוטם שריר הלב. ובתחילה הוא תרגם בצורה מדויקת ומדוקדקת את עלילת האגדה האיטלקית המפורסמת הזו, אך בהדרגה הוא כל כך נסחף ממנה, עד שיצר את המקור שלו עם ההיסטוריה של האח על הבד וסוד מפתח הזהב.
וכאן ראוי לציין לפני כןכדי להתחיל מחדש של התוכן: "מפתח הזהב" של א 'טולסטוי לאחר עיבודו החל להישמע שונה לחלוטין, מכיוון שהסיפור המקורי על קולודי נשא מוסר ותשומת לב, וזה, לדברי טולסטוי, הפך אותו למעט תפל ומשעמם. . אלכסיי ניקולאביץ ', עם ברכתו של ס' יא. מרשק, נשם לגיבוריו את רוח ההרפתקאות וההנאה ההרפתקניים המסוכנים. בסוף קיץ 1935 הושלמה העבודה והוקדשה לאשתו ל.י. קרסטינסקאיה (טולסטוי).
A. N. Tolstoy "מפתח הזהב": סיכום ליומן הקורא. דמויות חיוביות ושליליות.
הסיפור מתרחש בקטןעיירה איטלקית השוכנת אי שם לחופי הים התיכון. אך לפני שמתחילים את הנושא "מפתח הזהב": סיכום ליומן הקורא ", בואו להכיר את הדמויות הראשיות שלו.
חִיוּבִי:פינוקיו - בובת עץ; פאפא קרלו הוא מטחנת איברים; ג'וזפה - הנגר והחבר של קרלו; מלווינה היא ילדה עם שיער כחול; ארטמון - הפודל של מלווינה; פיירו הוא משורר עצוב הסובל מאהבה ללא תשובה למלווינה; הארלקין הוא ליצן; צב טורטילה - תושב הבריכה, שהציג את מפתח הזהב של בורטינו; קריקט מדבר - דייר הארון וניבא את גורלו של בורטינו.
דמויות שליליות: Karabas Barabas - מנהל תיאטרון בובות; פוקס אליס וחתול בזיליו הם קבצנים ונוכלים; דורמר הוא לוכד עלוקה ומוכר.
ההתחלה
סיכום העבודה "מפתח הזהב"אתה יכול להתחיל בזה שיום אחד הנגר ז'וזפה נתן לחברו, מטחנות העוגבים המסכן קרלו, יומן מדהים המדבר בקול אנושי. והוא, לאחר קצת מחשבה, גזר ממנו איש עץ עם אף ארוך, ואז הכין לו חולצה ומכנסיים מנייר והעניק לו שם נפלא - בורטינו. מטחנת האיברים קיבלה אותו כבנו שלו והחליטה לשלוח את הילד ללמוד בבית הספר. אך לשם כך היה צורך באלף-בית. בשביל זה מכר קרלו את הז'קט שלו. אבל בורטינו התגלה כילד שובב ואף הצליח לפגוע בצרצר המדבר בארון שמתחת למדרגות. ביציאה לרחוב, מכר בורטינו מיד את האלף-בית שלו, ניגש למשרד הכרטיסים וקנה כרטיס להצגת תיאטרון בובות, שנקראה "שלושים ושלושה אזיקים". אבל זה נפל בגלל העובדה שהבובות פיירו והרלקין זיהו את פינוקיו.
קראבאס זועם
סיכום סיפורו של "הזהב" העבהמפתח ”ממשיך בעובדה שבעל תיאטרון הבובות, קרבאס באראבאס המזוקן והכעוס, כעס מאוד על בורטינו ורצה להשליך אותו לאש לצלייה. אבל בורטינו לא פחד משום דבר ואף הודה בפניו כי בארונו של אביו קרלו לא היה אח אמיתי, אלא מצויר. קראבאס פתאום התעטש והתלבש, על מידע זה הוא נתן לבורטינו חמש מטבעות זהב וביקש שקרלו לא ישאיר את ארונו בשום מקום.
שדה החלומות
אחרי שפינוקיו הלך הביתה ובדרךהוא פגש שני נוכלים - השועל הצולע אליס והחתול העיוור בסיליו, שהילד הנאיבי החליט להראות לו את מטבעות הזהב שלו. והם מיד הציעו לו ללכת לארץ השוטים ולקבור את הכסף בשדה הנסים המסתורי. הם הבטיחו שבבוקר יצמח עץ זרוע כסף, ופינוקיו יוכל להתעשר. אבל אז הם, מחופשים לשודדים, תקפו אותו. הילד הטיפש נאלץ להסתיר את הכסף בפיו, ואז תלו אותו הפוך על עץ, בתקווה שבקרוב הוא יפיל אותו בעצמו.
מלווינה וארטמון
אך עד מהרה בורטינו נמצא ושחרר את מלווין והפודל שלה ארטמון. הם ברחו מהאדון המרושע של קראבאס מכיוון שהוא היה אכזרי לבובות. הילדה ראתה שבוראטינו גס רוח ולא גס, והחליטה לגדל אותו, לשים אותו תחת נעילה ובארון. אבל העטלף עזר לו לצאת משם, והוא שוב נפגש עם אליס ובזיליו. חברי החזה הולכים שוב לשדה הנסים, שלמעשה התברר כמזבלה עירונית מלוכלכת.
פינוקיו קבר את הכסף והמתין, אבל אזבולדוגים של המשטרה, שנשלחו על ידי נוכלים, הגיעו בריצה, תפסו את בורטינו והשליכו אותו לבריכה. אבל איש העץ עלה על פניו ואף קיבל מפתח זהב מטוריית הצבים, תושב ותיק בבריכה. את הסיכום ליומן הקורא ניתן להמשיך בכך שבעזרת מפתח קסם זה ניתן היה לפתוח דלת שתשמח מישהו. אבל הצב שכח איזה.
אושר אוניברסלי
בשובו הביתה, פינוקיו מציל את הנמלטיםפיירו, שנרדף על ידי בולדוגי המשטרה, מביא אותו למלווינה. ואז בורטינו שומע בטעות את השיחה בין דורמר לקרבאס ולומד שלאפיפיור קרלו יש דלת בארון שלו מאחורי בד ישן, שמפתח זהב יכול לפתוח. הסיכום ליומן הקורא מגיע לסיומו כאן. כתוצאה מכך אוסף פינוקיו את כל חבריו לבובות, מוביל אותם לארון, פותח את הדלת הנחשקת, והם מגיעים בסופו של דבר לתיאטרון קסום. וקרבאס באראבאס נותר ללא כלום וממש יושב בתוך שלולית.
זה מרמז על המסקנה ששבכל עת, הטוב ניצח את הרוע. הסיפור מלמד ילדים להיות מטופחים, מנומסים, ידידותיים ולא חמדנים. הדמות הראשית פינוקיו התגלה בסופו של דבר כחבר נאמן שהציל את חבריו מהקראבות החמדניות והתחמניות. מפתח הזהב בסיפור זה הפך לסמל של חופש לבובות טובות, ולקרבאס באראבאס הרשע - הדרך לעושר.
