איגור גוברמן: ביוגרפיה ויצירתיות

גוברמן איגור נולד בחרקוב בתאריך 07.07.שנת 1936. הוא חי שם רק שמונה ימים מהלידה. וכפי שאומר המשורר עצמו, "נסעתי לכבוש את מוסקבה." אמו של איגור סיימה את לימודיה בקונסרבטוריון, אביו הוא כלכלן. בית הספר התקבל מיד לכיתה ב ', כפי שכבר קראתי וכתבתי. בשנת 1958 סיים איגור את לימודיו ב- MIIT, והוא הוענק לתואר מהנדס חשמל.

פעילות עבודה וספרות

הוא עבד במומחיותו מספר שנים.הוא קיבל את ניסיון העבודה הראשון שלו בבשקיריה, שם עבד כנהג קטר חשמלי במשך שנה. במקביל, עבד על ספרי מדע פופולרי. איכשהו הצלחתי לשלב עבודה עם פעילות ספרותית באותה תקופה, נזכר איגור גוברמן. ספרים:

• "השלישייה השלישית" - על שיטות ואמצעי קיברנטיקה בביולוגיה (1965).
• ניסים וטרגדיות של הקופסה השחורה - על חקר ואפשרויות המוח (1968).
• "הזמן המשוחרר" - על ראש ארגון "Narodnaya Volya" (1975).
• "בכטרב. דפי חיים "- על הפסיכולוג והנוירולוג הרוסי V. Bekhterev (1976).

גוברמן איגור מירונוביץ 'כתב תסריטים עבורמספר סרטי תעודה, המתפרסמים באופן קבוע מאמרים ומאמרים בעיתונים. בשנות החמישים פגש את א 'גינזבורג ואנשים אחרים שחושבים חופשי. הוא אסיר תודה לרבים מהם, אומר איגור גוברמן, הביוגרפיה יכולה להיות שונה לחלוטין. יותר ויותר הוא מתבטא כמתנגד למשורר, כותב שירים סאטיריים על בעיות מדינת הסובייטים.

מעצר וגלות

משתתף באופן פעיל בפרסום כתב עת מחתרתי"יהודים בברית המועצות" ומפרסם שם את יצירותיו. רגע דרמטי בחייו היה מעצרו באשמת חיזוק. גוברמן אומר שהדבר נקבע מראש, מכיוון שמכונית שחורה עקבה אחריו ללא הפסקה במשך שנה.

סירב להעיד נגד העורך ושלונידון ל -5 שנים. הוא כיהן את כהונתו לחלוטין - משנת 1979 עד 1984. "הבילוי המוזר" הזה הוסיף לניסיון חייו, נזכר איגור גוברמן. "ביוגרפיה לא תסתדר" והחיים יכולים לזרוק כל הפתעה. והכי חשוב, שמור על רוחך והיה כנה עם עצמך. הוא תמיד ניהל יומנים במחנה, בשנת 1980 כתב "טיולים סביב הצריפים", הספר התבסס על ערכי יומנים (פורסם בשנת 1988).

הגירה לישראל

לאחר שחזר מהכלא, במשך זמן רב הוא לא יכוללקבל אישור שהייה בעיר ולקבל עבודה. שנה לאחר מכן, עם עלייתו של גורבצ'וב לשלטון, הייתה תקווה מסוימת שהחלו שינויים במדינה. לרוע המזל, התקוות לא מומשו. המשפחה היגרה לישראל. למעשה, ההחלטה לעזוב התקבלה כבר מזמן, אך מעצרו של גוברמן מנע את העזיבה. לכן, תהליך המעבר התעכב במשך שנים רבות.

עבר לישראל בשנת 1987 כפרטיהחזר למולדת. לא הבחנתי בעניין "מיוחד" כלשהו בעצמי כאדם מפורסם. אך התברר שיש לו קוראים רבים בישראל. לכן, פגישות יצירתיות עם קוראים וקונצרטים החלו מהר מאוד.

תמיד הרווחתי כסף בדרכים שונותאוכל, נזכר איגור גוברמן, הביוגרפיה על פעילות עבודתו רחבה - הוא היה מהנדס, מנהל עבודה ומנעולן. כשהגעתי לארץ הייתי מוכן לכל דבר ולא ציפיתי שאוכל להאכיל את משפחתי ביצירה ספרותית.

היצירתיות של גוברמן

גוברמן איגור מירונוביץ 'מעורב באופן פעילפעילות ספרותית. וגם כותב את הקוואטרנים המפורסמים שלו. הם נבדלים על ידי הומור ותמציתיות. קווטרנים משתמשים לעתים קרובות בגסויות. הוא רואה בכך חלק טבעי משפה חופשית ונהדרת.

וזה נורמלי, אומר איגור גוברמן,ביוגרפיות של אישים מפורסמים רבים ומיטב היצירות בספרות הרוסית אישרו שוב ושוב שזה טבעי למדי. כעת אוצר המילים החופשי חזר לשפה הספרותית המודרנית.

"גאריקי" אגדי

הוא מכנה את הקוואטרנים שלו "גאריקי".פעם הוא כינה אותם "דזיבאו" (עלוני תעמולה במהלך המהפכה בסין). בשנות השבעים, כששניים מספריו ראו אור, לפני מעצרו של גוברמן, כולם כונו "דזיבאו יהודי". אבל הוברמן אומר שזה מטופש ושגוי. החלטתי שהכי טוב לקרוא להם "גאריקס", מכיוון שבבית הם קראו לו גאריק, ולא איגור.

הוא לא רואה שום דבר מוזר בעניין זה אורָאוּי לִנְזִיפָה. הוא חושב שזה מאוד אורגני, מכיוון שכעת אנשים רבים מכנים את הקוואטרנים בשמם והופיעו הרבה מאוד "מישיקים", "איריקים", "מריקים". ב"גריקי "שלו גוברמן מרבה ללעוג למציאות הרוסית. הקוואטרנים הם כבר יותר מארבעת אלפים, כמה מהדורות שרדו את האוסף "גאריקי לכל יום". איגור גוברמן פרסם אוספי שירים נוספים:

• "גאריקי (Dazibao)" (1988).
• "גאריקי לכל יום" (1992, בשני כרכים).
• "לוח שנה 2000" (1999).
• "גאריקי מאטלנטיס" (2009).
• "גאריקי לשנים רבות" (2010).
• "גאריקי מירושלים" (2011).

איגור גוברמן - מחבר הרומן "מכה על דיוקן"(1994). מבצע קריאת שירה, סיפורים וזכרונות בארצות הברית, רוסיה ומדינות אחרות. מנחה מספר תוכניות ברוסית בטלוויזיה הישראלית. עבודותיו של גוברמן תורגמו לאנגלית, איטלקית, גרמנית ושפות אחרות.

אשתו של גוברמן טטיאנה היא פילולוגית בהשכלתה.היא מתייחסת בשלווה לכל מה שבעלה כותב. היא מבינה לחלוטין שדימוי הגיבור בשירה והמחבר הם שני דברים שונים. במשפחתו, אפילו השירים ה"קוצניים "ביותר נתפסים כרגיל. איגור מירונוביץ 'אומר שניסו לתרגם את שיריו לשפות אחרות, אך שום דבר לא יוצא מזה. "ככל הנראה, די קשה לבטא את מציאות חיינו בשפה אחרת", מתבדח גוברמן.