גריגורי לפס, שהביוגרפיה שלו החלה בשנתהעיר סוצ'י, נולדה ב- 16 ביולי 1962 בסימן סרטן. אביו ויקטור, גרוזיני מלידה, עבד במפעל אריזת בשר מקומי כחותך, ואמו נטלה עבדה כאחות במרפאה במרפאה בסוצ'י.
כיום, גריגורי לפס נותר אחד המבצעים הפופולריים ביותר ברוסיה. הביוגרפיה, הלאום של האמן הפכה למושא תשומת לב מקרבת של האוהדים.
שם המשפחה האמיתי של הזמר הוא לפסוורידזה, על פילאום הוא גרוזיני. גרגורי למד בבית ספר תיכון רגיל מספר 7, ולפי זכרונותיו, היה בעיה נוספת. מורים שניסו בכל דרך אפשרית להדריך את לפס הצעירים בדרך הנכונה, דיברו עליו פה אחד רק כ"עניים ארורים ".
הדבר היחיד שהזמר לעתיד לפס הצליח,שהביוגרפיה שלו מלאה באירועים - ספורט פעיל ומוסיקה. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, גריגורי נכנס לבית ספר למוזיקה ואוהב לנגן על כלי הקשה. לאחר שסיים את לימודיו בקולג ', לפס הולך לצבא, ואז, לאחר שפורק, הוא שר במסעדות קווקזיות ומנגן בלהקות רוק רבות. בתחילת שנות ה -80 הוא אפילו הצליח לבודד בקבוצת "אינדקס -398".
גריגורי לפס - ביוגרפיה. רילוקיישן
במסעדות סוצ'י, הזמר שר כל הלילה. העייפות והמתח המצטבר הוסרו רק עם אלכוהול, מכיוון שאמצעים אחרים פשוט לא עזרו לו ולא עבדו.
גרגורי החל להבין ולהבין שאם בבעתיד הקרוב הוא לא יוכל לטפס בסולם הקריירה גבוה יותר, ואז הוא פשוט יתמזג כאמן. לכן, לאחר התלבטויות, הזמר מחליט לעבור למוסקבה, שם, כפי שהוא עצמו מדגיש, הוא לא ימצא תהילה כה גדולה כמוהו.
גריגורי לפס - ביוגרפיה, לאום ובעיות
מוסקבה פגשה את הזמר רחוק מלהיות ורוד ביותרצבעים. בשל שורשיו ומוצאו, גרגורי לא עניין מעט אף אחד. מיואש, החל להתעלל באלכוהול ואף התמכר לתקופה מסוימת לסמים.
הופעתו של הזמר ששמט את ידיו הייתהבהתאמה - משקלו של גרגורי התקרב ל 100 קילוגרם, וחבורות ספציפיות היו מונחות מתחת לעיניו. בנוסף, האנשים שהבטיחו לעזור לאמן בבירה פשוט נעלמו.
אבל גריגורי לפס, שהביוגרפיה שלו התפתחהלא בצורה הטובה ביותר, נזכר שאפילו נתקל בבעיות באלכוהול ובמראה החיצוני, הוא לא ראה עצמו אדם עני. היה מספיק כסף להתכנסויות במסעדות, אם כי לעיתים רחוקות.
קריירה
הצמיחה היצירתית וההכרה של האמן היוובתחילת 1995. ממש שנה לפני כן, גרגורי החל להקליט את אלבום הסולו הראשון שלו - "אלוהים יברך אותך". אלבום זה כולל את אחד השירים המפורסמים ביותר של האמנית "נטלי". לאחר שהשיר זכה להכרה ציבורית והפך לזיהוי, צולם בו קליפ. נכון, גריגורי עצמו ראה אותו לראשונה במחלקה בבית חולים, כאשר אושפז עם כיב קיבה במחלקה הטיפולית בוטקין. מאותה סיבה, הוא לא היה מסוגל להשתתף ב"שיר -95 ".
רק קדימה
האמן ראה גם רגעים חיוביים באשפוזו הארוך. המחלה הצילה אותו מ -35 קילוגרמים שעלו במשקל. לאחר השחרור, גריגורי נשבע ליטול גם אלכוהול וגם סמים.
קצת מאוחר יותר, בשנת 1997, גריגורי לפס,שביוגרפיה שלו כבר כללה אלבום מצליח אחד, הוציאה דיסק שני בשם "A lifetime". ובאותה שנה, בעונה המקדימה של הקונצרט Song-97, ביצע האמן את הקומפוזיציה My מחשבות. שנה נוספת לאחר מכן, גריגורי הולך ל"פגישות חג המולד "של אלה פוגצ'בה, שם הוא מבצע כמה שירי סולו.
בלי קול
שנתיים לאחר מכן, האמן משחרר אוסף, נשמעוהרכב חדש בשם "תודה, אנשים." ואז, בשנת 1999, החלו צילומי קליפים לשירים "עכברוש", "אז מה", "שלסט" ו"יום הולדת ראשון ".
בתחילת שנת 2000, גרגורי מאבד את קולו וקובע לפעולה. לאחר שיקום ושחזור מיתרי הקול, האמן הציג לציבור אלבום חדש "על מיתרי הגשם", במקביל צולמו קליפים לשיר "אני מאמין, אני אחכה" ולהיט בלתי משתנה, שעדיין מחזיק את השורות העליונות בכל המועדונים והברים. קריוקי - "כוס וודקה על השולחן."
בריאה משותפת
בסוף שנת 2004 יצא דיסק חדשאמן, המורכב משירים של ולדימיר ויסוצקי המכונים "פארוס". קליפ וידיאו צולם בשיר הדגל של האלבום "פארוס" כעבור חצי שנה. במרץ אותה שנה הופיע גריגורי על בימת הקרמלין עם תוכנית בת שלוש שעות "Parus.Live". בקונצרט זה ביצע הזמר קומפוזיציות של ולדימיר ויסוצקי ורצועות להיטים מאלבומים קודמים.
בשנת 2005 האמן מציג לציבור את האוסףשירים שכותרתם "מועדפים במשך 10 שנים", ובשנת 2006 החלו להקליט אלבום סולו "Labyrinth", ובמקביל צילמו קטעים לקומפוזיציות "Blizzard", "Labyrinth" ו- "She". אגב, ראוי לציין עובדה מעניינת אחת: גריגורי הכניס את השיר "מבוך" לרפרטואר שלו רק לאחר שכנוע ארוך של אלה פוגצ'בה.
אלבומו הבא של האמן יצא בשנת 2006והצלחת נקראה "במרכז כדור הארץ". באוקטובר אותה שנה מעביר גריגורי לפס קונצרט מפואר ב"אולימפי ", האלבום בעל אותו השם, שם שר יצירות חדשות וגם ידועות כבר.
"אני חי!"
בסוף 2007, האמן הוציא סדרה של הטובים ביותרקליפים, וקוראים לזה "אני חי!". כמה חודשים לאחר מכן, ערב 2008, גריגורי נותן קונצרט בארמון הקרמלין שם יציג את אלבומו החדש "השני", הכולל את יצירותיו מרפרטואר ולדימיר ויסוצקי.
מעט מאוחר יותר, הזמרת שרה דואט עם אירינה אלגרובה, וראתה אור של להיט חדש - "אני לא מאמין לך." באותה שנה, אחרי הדואט עם סטס פייקה, הופיע הקליפ "היא לא שלך".
בתחילת נובמבר 2008, האמן בדחיפותאושפז בבית החולים דמיטרוב עם אבחנה של כיב בקיבה פתוחה. אבל ממש כעבור שבועיים, גריגורי משתחרר וב -1 בדצמבר הוא נותן רסיטל בארמון סנט פטרסבורג.
הכרה
עד 2011, הזמרת מוציאה אלבום נוסף תחתאת הכותרת "מפל", ומעט מאוחר יותר מפרסם אוסף של מיטב השירים "שור. מועדפים ". וכבר ב- 18 באוקטובר 2011 זכה גריגורי לפס בתואר "האמן המכובד של הפדרציה הרוסית".
יתר על כן, גריגורי לפס משחרר להיטים כמו "אני אלך לגור בלונדון", "רקוויאם לאהבה", "היום הטוב ביותר" ותוצאה של עבודה משותפת עם אדון השנסון א 'רוזנבאום "חופי האחווה הטהורה". .
האמן עצמו מכנה את שיריו חוצה בין מוזיקת פופ עםאלמנטים של סלע. מכיוון שלזמר יש צבע ספציפי וקול "נהם", מעריצים רבים שואלים אותו לעתים קרובות מדוע לא נשאר בשאנסון, אלא בחר בבמה. כפי שהאמן מדגיש, במענה לשאלות אלה, אף פעם לא מאוחר לחזור לשאנסון, אך כעת הוא פשוט לא מעוניין בכיוון זה.
חיים אישיים
עבור אמן כמו לפס, ביוגרפיה, משפחה וגירושין תמיד יהיו הנושא מספר 1 בדפי המגזינים הצהובים. אך טעויות אינן זרות לאף אדם, וגרגורי לא היה יוצא מן הכלל.
אשתו הראשונה של האמנית סבטלנה דובינסקאיהפגש את הזמר בבית הספר למוזיקה, שם למדו יחד. אבל הנישואים איתה לא ארכו זמן רב, ועד מהרה הצעירים ברחו. עם זאת, בני הזוג הצליחו להביא את הבת אינגה (ילידת 1984). גרגורי מפנק אותה עד היום ומטפל בבתו הראשונה.
אשתו השנייה של לפס (ביוגרפיה של איש מקצועהאמן מתחיל בהנחיית ליימה ויקולה) פגש את הזמר במהלך חגיגת יום הולדתו של אנדריי לטקובסקי (בעלה של ויקול). אנה שפוליקובה באותה תקופה הייתה רקדנית בבלט ליימה, ובמהלך החג גריגורי פשוט ניגש אליה וביקש ישירות את ידה ואת לבה.
בסך הכל יש לזמר ארבעה ילדים: איוון הצעיר ביותר (2010), ניקול (2007), אווה (2002) והבת הבכורה מנישואיו הראשונים, המתגוררת בבריטניה - אינגה (1984).
