בוריס ליאונידוביץ 'פסטרנק הוא אחד המפורסמים ביותרסופרים רוסים של המאה ה -20, שהפרוזה והשירה שלהם נחשבים בצדק לאחד הטובים ביותר. יצירתו המפורסמת ביותר היא דוקטור ז'יוואגו. זהו רומן ששילב לראשונה בתולדות הספרות הרוסית שירה ופרוזה. והחלק הפיוטי של הרומן נפתח בעבודה "לילות חורף".
פסטרנק יצר גיבור שחש וכותב שירה. אך כדי לא להסיח את דעת הקורא מאירועי חייו של יורי ז'יוואגו, מציב הכותב את כל יצירותיו הליריות בסוף הרומן.
היסטוריה של הבריאה
קבעו את התאריך המדויק של כתיבת השירעכשיו זה כבר בלתי אפשרי, שכן פסטרנק עבד על הרומן עצמו במשך 10 שנים תמימות (1945 - 1955). עם זאת, המבקרים נוטים להאמין שהמשורר יצר את יצירת המופת הלירית שלו זמן קצר לפני סיום הרומן. הנחה זו קשורה לעובדה שבאותן שנים פסטרנק כבר לקה בהתקף לב ראשון. "ליל חורף" הוא פסוק העוסק במאבק בין חיים ומוות, ולכן נושא זה היה צריך להיות קרוב לסופר. ובאיזה רגע, אם לא ערב רגעי ההוויה האחרונים, מחשבות כאלה יכולות לעלות לאדם?
כך או כך, רוב חוקרי הספרות מאמינים כי השיר נכתב בדיוק בשנים 1954-55.
באשר ליצירה עצמה, הרומן"דוקטור ז'יוואגו" הוכר בחו"ל, פסטרנק הוענק עבורו "פרס נובל". לשם כך, גם היצירה וגם הסופר עצמו נרדפו קשות במולדתם. הוא כבר לא פורסם וסולק מאיגוד הסופרים. פסטרנק כתב לא פעם מכתבים, שרצה לשכנע את הממשלה בנאמנותו, אך זה לא עזר. מתנגדי הסופר פנו לתוכן הרומן עצמו וכינו אותו אנטי-סובייטי. והשיר "ליל חורף" היה נתון לרדיפה מיוחדת, מכיוון שהוא הוכר כוולגרי, דקדנטי ודקדנטי.
נוֹשֵׂא
אז בהתחשב בטקסט כולו בהקשר למאבק,אנו יכולים להסיק כי הרוח, השלג והקור הם סמלי מוות, ולהבת הנרות הקושטת זוהרת היא החיים. והאור השברירי הזה עוזב את יורי ז'יוואגו החולה בדיוק כפי שהוא עוזב את פסטרנק עצמו.
עם זאת, יחד עם הנושא האפל של חיים ומוותיש נושא של אהבה שקשור לתופעות טבע. נראה כי רגשותיהם של אנשים ממשיכים בטבע. לכן, התשוקה האנושית מלווה בסופת שלגים, שוזרת "ספלים וחצים" על החלונות. אולם האם לטבע ול"חום הפיתוי "יש השפעה מיטיבה על הגיבור?
רעיון
עם זאת, רק כוח רוחני (שמסמל נר) ואהבה יכולים לעמוד בפני איומים חיצוניים (סופות שלגים). החושך נסוג לפני תחושה נשגבת, הבית נהיה נעים ומחמם.
סמל הנרות הוא מדהים.היא, כאמור לעיל, מתיישבת עם הגיבור עצמו. היא ממשיכה לשרוף (לחיות), למרות הלחץ של העולם החיצון. הדימוי של נרות שבירים אך ממשיכים לחמם את הנרות עובר דרך השיר כולו.
הרכב השיר "ליל לורף" (פסטרנק)
ניתוח קומפוזיציית השיר מאפשרלהסיק שהעבודה מבוססת על קבלת האנטיתזה (התנגדות) של שני יסודות: קרח ולהבה. סופת שלגים שסחפה את כל העולם, בולעת את כל מה שמסביב, נשברת על הכוס, היא לא יכולה לחדור לחדר שמחומם באמצעות נר.
לשיר הרכב טבעת -השורה האחרונה חוזרת על הראשונה, אם כי לא בדיוק. לכן, ביטוי זה אינו רק המפתח, אלא שלהבדלים בו יש משמעות סמנטית עצומה. לכן, בסוף השיר אין חזרה על "מלו-מלו" ויש אינדיקציה לזמן - פברואר. לפיכך, המשורר מסכם את הסערה שכבר חלפה, מה שאומר שכוח החיים והתקווה ניצחו.
גודל פואטי
הגודל השירי מספק חזקרגשיות לשיר "ליל חורף" (פסטרנק). מניתוח המבנה עולה כי היצירה נכתבה בטטרמטר ימבי עם חריזה צולבת, שם מתחלפים חריזה גברית (1, 3 שורות) ונשית (2, 4 שורות). וההפרעה כביכול של הקצב, כלומר צמצום השורות ה -2 וה -4, מעניקה לשיר דינמיות מיוחדת.
מסקנה
כך, היקום והאדם, רגע ונצח, התמזגו יחד בשיר "לילות חורף". פסטרנק יצר יצירה נפשית, רגשית ופילוסופית להפליא.