החל שיחה על השליח יעקב זבדי ─אחד מ -12 תלמידיו הקרובים ביותר של חסידיו של ישוע המשיח, צריך לשים לב לעובדה שהוא מבולבל לעתים קרובות עם שני צדיקים אחרים של הברית החדשה שנשאו את השם הזה. אחד מהם הוא השליח יעקב אלפייב, שהיה גם הוא חלק מהחוג המיידי של המושיע. בנוסף, יעקב נקרא אחיו של ישוע המשיח, בנו של יוסף, שנולד לפני האירוסין שלו עם מרים הבתולה. השגיאה בולטת במיוחד בעת קריאת הטרופיון אל השליח ג'יימס זבדי, וכן לתפילה ולאקאתיסט המוקדש לו.
"בנים של רעם"
בבשורות מתי (4:21) ומרקוס (1:19) מתאר את זירת הקריאה לשירות על ידי ישוע המשיח של השליחים לעתיד ג'יימס זבדי ואחיו הצעיר יוחנן התאולוג. שניהם היו בניו של הדייג זבדי ובדיוק כמו אביהם, הם התפרנסו מהטלת רשתות במימי הכנרת (השם המודרני הוא אגם הכנרת). בשל נטייתם האימפולסיבית וחסרת המעצורים, ישוע כינה את האחים בואנרג'ס, שפירושו בארמית "בני הרעם".
תכונות האופי שהולידו כאלהשם יוצא דופן, מופיעים בהם בפרק המתואר על ידי האוונגליסט לוק (9:54), כאשר האחים מציעים לישו להפיל אש שמימית על תושבי הכפר הסמורי, שסירבו לו לקבל אורחים.
את אותו הדבר ניתן לראות בסצנה מתוך הבשורה שלמארק (10:35 ─ 37), שם השליח הקדוש ג'יימס זבדי ואחיו מבקשים מהמורה לתת להם מקומות של כבוד במלכות השמים. בשני המקרים, האדון מתייחס בהתנשאות לדחפים הרוחניים של תלמידיו, תוך שהוא משתמש בפזיזותם ובנאיביות שלהם כהזדמנות להוראה נבונה.
יחד עם השליחים פטרוס ויוחנן התאולוג,ג'יימס זבדי היה אחד מתלמידיו ומחסידיו הקרובים ביותר של ישוע המשיח. הם הם שהוא עשה עדים לשלושת אירועי הבשורה החשובים ביותר ─ תחיית בת יאירוס (מק' ה' 37), השינוי המופלא על ראש הר תבור (מט' יז:1, מק' ט': 2 ולוקס 9:28) והסצנה המלאה בדרמה בגן גת שמנים.
מטיפים לתורתו של ישו
על הפעילות לה התמסר השליחג'יימס זבדי לאחר תחייתו ועלייתו של ישוע המשיח, אנו למדים מדפי ספר אחר הכלולים בברית החדשה. זה מעשה השליחים. הוא מספר כיצד, מלא ברוח הקודש, אשר ירד על השליחים ביום החמישים לאחר עלייתו של ישוע (חג השבועות), הוא ותלמידים אחרים של ישו פעלו לבניית הקהילות הנוצריות הראשונות.
להטיף את דבר אלוהים לכל אחד מהם היההדרך שלך מיועדת. השליח ג'יימס זבדי, שחייו נכתבו זמן קצר לאחר מותו, עסק במלאכת מיסיונריות בקרב תושבי ספרד, שבאותה תקופה טבעו בחשכת הפגאניות. בשובו אז ליהודה, תלמידו של ישוע המשיח המשיך להכריז עליו באומץ כמושיע העולם, ואישר את דבריו עם קטעים מכתבי הקודש.
הטפה בבתי הכנסת ובכיכרות ירושלים,הוא תמיד משך המוני מאזינים. רבים מהם, שנשמעו לדבריו הפשוטים והחכמים שהגיעו לעומק ליבם, פנו לאמונה החדשה וקיבלו טבילה מכולם בסתר. מהם התפתחו לאחר מכן הקהילות הראשונות, שבזכותן הפכה הנצרות מכנסיית הקטקומבה לדת העולמית המובילה.
הפיכתו של הפילוסוף-המכשף לנצרות
דרשות שנשא השליח יעקבזבדי, עורר לא פעם תגובה מרושעת מצד היהודים האורתודוקסים, אותם האשים בגלוי בקשיות לב, בצביעות ובחוסר אמונה, המכוסים באדיקות ראוותנית. בהיעדר ידע תיאולוגי מספיק כדי לעסוק במחלוקת ציבורית עם אויבם, שכרו היהודים קוסם מסוים בשם הרמוגנס תמורת פרס כספי.
הוא הופקד בידי קהל גדול של אנשים,טען להפריך את הוראת הבשורה על בואו לעולמו של ישו המושיע ועל מלכות השמים, בהמתנה לכל חסידי הכנסייה שנוצרה על ידו. לפני תחילת הוויכוח התיאולוגי, השליח ג'יימס זבדי היה שיחה עם תלמידו של המכשף פיליפ, והוא, לאחר ששמע את נאומי החכמים המלאים של יריבו העתידי, האמין בעצמו במשיח.
הוא לא התמיד באשליותיו והרמוגנס. לאחר שהתעמק במהות העמוקה של ההוראה שהטיף השליח, הוא ויתר בנחישות על הרשעותיו הקודמות, שרף את ספריו המרושעים, ולאחר שקיבל טבילה קדושה, הפך לאחד החסידים הנלהבים ביותר של האמונה הנוצרית. דוגמה זו משמעותית משום שהיא מדגימה את כוח השכנוע שנתן המושיע לתלמידיו הקרובים ביותר.
הוצאה להורג של תלמידו של המשיח
מסורת קדושה מספרת על השהידמוות, שבשנת 44 לספירה הפך לכתר חייו הארציים של ג'יימס זבדי. אויביו של השליח הקדוש, שנותר חרש לדרשותיו בהשראת אלוהית, שכנעו את המלך הורדוס אגריפס הראשון, ששלט באותם ימים, לעצור את יעקב השנוא ולהעמידו למשפט על הפרת יסודות האמונה היהודית.
פסק הדין היה מהיר ולא צודק.השליח שנידון למוות, גם בדקות האחרונות לחייו, המשיך להעיד בפני תליניו על שליחותו הגדולה של ישוע המשיח. המלך הזועם, שלף את חרבו, חתך את ראשו במו ידיו. פרק טרגי זה מוזכר במעשי השליחים (ב':1-4). אגב, ג'יימס זבדי הוא השליח היחיד שמותו מתואר בברית החדשה.
המסע האחרון של השליח ג'יימס
יתרה מכך, המסורת הקדושה אומרת שאחרי ההוצאה להורגבפקודת המלך הורדוס אגריפס הונחו שרידי השהיד הקדוש בסירה, אשר שוגרה על גלי הים התיכון. אבל ה' לא הניח לשרידים של תלמידו להיעלם ללא עקבות.
לאחר זמן מה, מונע על ידי כוח לא ידועהסירה הגיעה בבטחה לחופי ספרד במקום שבו נשמעו פעם דרשות האש של השליח ג'יימס, והושלך לחוף על ידי הגלים. שם היא שכבה, נסתרת מעיני אדם, במשך כמה מאות שנים.
תחילת הערצת השליח הקדוש
בשנת 813, על פי המסורת, באזור זההתיישבו נזיר-נזיר בודד בשם פלאיו. פעם היה לו חזון מסוים בדמות כוכב מנחה, המראה את הדרך אל התיבה עם השרידים הבלתי מושחתים של השליח. מאז החלה הערצתם האוניברסלית, ובשנת 898 ציווה המלך הספרדי אלפונס השלישי להקים את מקדש השליח יעקב מזבדיה במקום ממצא מופלא.
על פי מסמכים היסטוריים מאותן שנים,זו הייתה רק כנסייה קטנה, שניצבה על שפת הים ופתוחה לכל הרוחות, אבל בכל זאת התחילה, ובמאות הבאות נמשכה מסורת זו במדינות נוצריות רבות.
דוגמה לכך היא הכנסייה במוסקבההשליח ג'יימס זבדייב בקזנאיה סלובודה, שהאזכור האנליסטי הראשון שלו מתוארך לשנת 1620, כלומר, תקופת שלטונו של מייסד שושלת רומנוב ─ הצאר מיכאיל פדורוביץ'. נבנה מחדש פעמים רבות, בהתאם למאפיינים האדריכליים המשתנים של תקופות שונות, הוא הגיע אלינו כאנדרטה ייחודית של אדריכלות הכנסייה. והיום נשמעות בו באופן קבוע תפילות ואקתיסט לשליח ג'יימס זבדי, שאת יום חגו חוגגת הכנסייה האורתודוקסית ב-13 במאי וב-13 ביולי.
תחת חסותו של הפטרון השמימי
אבל בחזרה לספרד.תושביה, לזכר מציאת השרידים המופלאה והחזון שביקר פעם את הנזיר פלאיו, החלו לקרוא לאותו חלק של החוף קומפוסטלה, שמתורגם מלטינית כ"המקום המצוין על ידי הכוכב". עם הזמן היא החלה להתאכלס, ולבסוף הפכה לעיר גדולה ורועשת.
השליח הקדוש ג'יימס נערץ כאחד מהפטרונים שמימיים של ספרד. ההשתדלות שלו בפני כס האב שבשמים סייעה במיוחד לספרדים במהלך מה שמכונה רקונקיסטה ─ המאבק לשחרור חצי האי האיברי מידי הערבים, שנמשך מהמאות ה-8 עד ה-15. במשך כמעט 700 שנה, הם יצאו לקרב, חיזקו את רוחם על ידי תפילה לשליח ג'יימס זבדי.
דרכו של יעקב
בניגוד לעולם האורתודוקסי, קתוליםהם חוגגים את יום הזיכרון של הקדוש הזה ב-25 ביולי, ואם החגיגה חלה ביום ראשון, אז בספרד מוכרזת רשמית "שנת השליח ג'יימס", שבמהלכה מתקיימות כל החגיגות המוקדשות לו בפאר מיוחד. הערצתו של השליח ג'יימס זבדי בקרב הספרדים הפכה כה מסיבית עד שהמקום בו נמצאו שרידים שלו, נקרא סנטיאגו דה קומפוסטלה. מאז המאה ה-11 הוא הפך לאתר העלייה לרגל השני בחשיבותו, שני רק לירושלים.
במאה ה-20 נרכשה מסורת הביקור בהלקתולים יש צורה מוזרה למדי. על מנת להיחשב כצליין אמיתי, יש צורך לקבל תעודה מיוחדת עם ההגעה לעיר. היא מונפקת רק למי שבדרך לסנטיאגו דה קומפוסטלה יעבור את מה שנקרא שביל יעקב. כדי לעשות זאת, אתה צריך להתגבר על 100 קילומטרים ברגל או 200 באופניים.
דמותו של השליח ג'יימס זבדי באמנות יפה
מאז, לפי המסורת הקדושה, בימיםבמהלך כהונתו הארצית, השליח ערך לעתים קרובות נדודים למרחקים ארוכים, אחד מהם היה ביקורו בספרד; בקרב הקתולים הוא נחשב לפטרון המטיילים. בהקשר זה, אמנים מתקופות שונות תיארו אותו כעולה רגל המחזיק בידו מטה או קונכייה של צדפת, שהיא סמל מקובל של העלייה לרגל לקומפוסטלה, שם קבורים שרידיו במשך מאות שנים. ידועות גם תמונותיו בדמות אביר היושב על סוס. פרשנות זו של התמונה קשורה לתפקידה בגירוש הערבים מחצי האי האיברי.
