בורבוט הוא הנציג היחיד הידועמשפחה ענקית של בקלה, שחיה אך ורק במים מתוקים של נהרות ואגמים גדולים. השקפה זו יותר מאחרים אפופים בסיפורים ואשליות. אולי זה נובע מכך שהבורבוט מנהל אורח חיים נסתר. הנשיכה הפעילה ביותר בדג זה אינה מצוינת באביב ובקיץ, כמו במינים אחרים של דגי נהר, אלא בסוף הסתיו. בקיץ, היא פסיבית ונרקמת לרוב במזג אוויר סוער. לכן כל הדייגנים מכינים את ההתמודדות שלהם לתפיסת בורבוט בסתיו. ניתן לתפוס טורף זה עם דיג וסביבון. אך כאשר לדוג מהחוף, ההתמודדות התחתונה עדיין מביאה את התוצאות הטובות ביותר.
הקריטריון העיקרי לחמור הואזה כוחו. זה לא דורש שום ציוד יקר. להפך, זה פשוט ולא יומרני. בעבר, ההתמודדות לתפיסת בורבוט בסתיו הייתה "זאקידושקה" פשוטה, שלא סיפקה נוכחות של מוט. זה היה קו עבה שנפצע על סליל אינרציה. קצה אחד שלו היה קשור היטב למקל ששקע עמוק באדמה. בקצה השני של הקו הוצמדו כיור ו 3-5 לידים ארוכים עם ווים גדולים. להתמודדות כזו עבור בורבוט, למרות שהיא פשוטה, עדיין יש דקויות משלה. לכן, משקל הכיור נבחר על פי חומרת הזרם במאגר: ככל שהוא חזק יותר, כך העומס גדול יותר. באשר לרצועות, הם חייבים להיות מתכתיים. העובדה שיש נשיכה הוכרזה על ידי פעמון, ששימש מכשיר איתות. התמודדות לא יומרנית שכזו משמשת עדיין לתפיסת בורבט, במיוחד בקרב תושבי הכפרים והכפרים.
ניתן לבצע תיקון תחתון לדיג בורבוטבאופן עצמאי בבית. שלא כמו זאקידושקה ארכאית קטנה, הגרסה המודרנית של החמור עדיין מביאה בחשבון נוכחות של מוט. זה צריך להיות קצר, והכי חשוב, חזק. עדיף לקחת סליל אינרציאלי. אבל זה צריך להיות עם תוף מרווח. כאשר אוספים הילוך תחתון, עדיפה קו מונו. קוטרו נע בין 0.4 ל 0.6 מ"מ. כמובן שככל שהוא עבה יותר הוא אמין יותר, אבל עדיף לא להגזים. חייב להיות לפחות 100 מטר קו על הגלגל. חשוב גם לבחור ברצועות הנכונות. ההתמודדות לתפיסת בורבוט בסתיו חייבת להיות בהכרח עם מובילי מתכת. לטורף זה שיניים קטנות וחדות מאוד, שבאמצעותן הוא עושה כל מאמץ מיוחד הוא מכרסם בכל קו דיג רגיל.
