בסוף שנות ה -90 המרהיבות לא ידועבמאי הקליפים הציבורי הציבורי גיא ריצ'י מחליט לצלם את הסרט הראשון שלו באורך מלא, בו משחקים שחקנים לא ידועים. "מנעול, מלאי, שתי חביות", הופעת הבכורה של יוצר אוטודידקט, נקרא כת לאחר מכן מיד לאחר שחרורו.
חלום שהתגשם
זה הוגן לומר שריצ'י הוא הכלהיה לו גם ניסיון בבימוי בסרטים עלילתיים. אחרי פרסומות וקליפים מוזלים ומוצלחים למדי, בשנת 1995 הוא הצליח לצלם במו ידיו סרט קצר "עסקים קשים" ולכתוב תסריט להמשך סרטו באורך מלא. עם זאת, לא ניתן היה לממש את תוכניתו, להגשים את חלומו של ריצ'י בגלל היעדר מימון בנאלי. ורק שלוש שנים אחר כך, אשתו של אגדת הפופ סטינג, השחקנית הידועה טרודי סטילר, המבינה את הפוטנציאל היצירתי בבמאי הבריטי, מסכימה לעזור לו. שחקני הסרט "נעילה, מלאי ושתי חביות" נבחרו גם הם בהשתתפותה הישירה.
פלגיאט והשאלת אופן
בשנת 1998 האירוניה יצאה על המסך הרחבסרט הפשע של גיא ריצ'י הופך מיד לפופולרי מאוד, ומרכז עשרות אלפי צופים ברחבי העולם. השחקנים והתפקידים של הסרט "נעילה, מלאי, שתי חביות" הפכו למוקד תשומת הלב גם עבור מבקרי הקולנוע המקצועיים. עם זאת, האחרונים היו מרוסנים יותר בתגובותיהם, או ליתר דיוק, דעותיהם היו חלוקות. חלקם, שלא היססו מהכתוביות, גערו בסרט על השאלה של גינניות ופלגיאט מוחלט בנוסח רודריגס וטרנטינו. אחרים טענו כי יצרנית הקליפים לשעבר עלתה על הבמאים המכובדים. אבל גם הראשון וגם השני הודה פה אחד כי הקולנוע התחדש ביוצר מוכשר אחר עם כתב יד מובחן למדי.
במרכז המגרש
קולנוע "מנעול, מלאי, שתי חביות", ששחקניולפני שהשחרור לא היה ידוע לקהל הרחב, מספר על סיפור שקרה עם ארבעה חברים הרפתקנים שחלמו להתעשר. לכל גיבור 25,000 פאונד סטרלינג, וכל אחד מוכן להוסיף אותם למטרה הנפוצה, כלומר לשים על הקו במשחק קלפים נגד מאפיוסי מקומי. אדי הוא שחקן מקצועי, מלבד זאת, הוא מסוגל לחלוטין לעקוב אחר הבעות הפנים הלא רצוניות של שחקנים אחרים, לא משנה איך ינסו להסתיר זאת. לחבריו אין ספק לגבי הצלחת האירוע המסוכן, אלא ממעיטים בערכה של האויב. מאפיה היא מאפיה. אדי לא רק מטביע את כספם המשותף, אלא נותר בחובות. החבר'ה, על מנת לאסוף את הסכום הדרוש, מחליטים לשדוד את שכניהם, שהתגלו כסוחרי סמים אמיתיים, שמטופלים על ידי אישים רציניים עוד יותר.
במותחן הפשע נעילה, כסף, שנייםתא המטען "השחקנים מילאו את התפקידים של כמה קבוצות של דמויות: הדמויות הראשיות, שכנים, סוחרי סמים, חובבי הארי גרזן, שודדים של מר ברוקר ורבים אחרים. כל קבוצה פעלה בדרכה, חיפשה את מטרותיה שלה, ולכל אחת מהן הייתה התפתחות מקבילה לסיפור הראשי.
כדור שאי אפשר להתיר אותו
השחקנים "נעילה, מלאי, שתי חביות" בהצלחהלתמוך במתח שמספר הסיפורים של התמונה מעניק לצופה. מבנה הסרט עצמו מזכיר קורי עכביש או כדור ארוג היטב, שקשה מאוד לפרק אותו. והשיא של התמונה, מעין דרך לצאת מהמצב הנוכחי, מנתק את כל הקצוות. זה היה סוף הסרט ברוח טרנטינו שהקניט את מבקרי הקולנוע בצורה נוראית. ובכל זאת גיא ריצ'י הסתיר בכוונה את האלימות בסצנה האחרונה, אם כי היה משתמע בבירור. הצופה לא רואה כלום, השיא מתפתח בדמיונו. טכניקת בימוי זו מושכת את הקהל באופן חד משמעי אל המתרחש, ומכריחה אותם להזדהות בכנות עם הדמויות.
אירוניה ומבריק מיוחד
להבדיל מסרטי פשע קלאסייםתמונה זו אינה רק שחקנים לא ידועים. "נעילה, מלאי, שתי חביות" בולט באירוניה במינו, שנבנה על ידי הבמאי על ניגודים. צילומים רציניים באמצעות ליווי מוזיקלי, הבעות פנים ופנטומימה של שחקנים, מיס-סצנות מוגשים לצופה בקומיות, וריצ'י טיפש למדי מצלם על פי כל הקנונים של מיטב משחקי האקשן והמתח. וניסויים כאלה אינם מקלקלים את הסרט בכלל, שבעיקרון יהיה טבעי והגיוני. להיפך, הם נותנים לו חסד מסוים ואפילו מבריק מיוחד. פיתולים לא צפויים, היעדר כמעט מוחלט של סדירות באים לידי ביטוי לא בעלילת הסרט, אלא בהצגתו.
דובנטים ואנשי מקצוע
סרט זה היה הופעת הבכורה של שחקנים רבים,למשל, לחביבת הנשים בכל רחבי העולם, ג'ייסון סטייט. השחקן המבוקש כיום היה ספק רחוב לפני שעבד עם גיא. אגב, ממש בתחילת הסרט הוא שיחק את עצמו בגלגול לשעבר.
הבמאי הצליח לבחור ולנצח בצורה מושלמתרביעיית דמויות מרכזיות - ניק מורן, ג'ייסון פלמינג, דקסטר פלטשר וג'ייסון סטייט. הם הראו את עצמם שחקנים רבגוניים. "קלפים, כסף, שני גזעים" מגלה בכל אחד משהו ששובה את הצופה, יחד הם עושים רושם פשוט שאי אפשר לתאר. עלינו בהחלט להזכיר אדוני במה כאלה כמו לני מקלין, וויני ג'ונס, ווס בלקווד ופ.ה. מוריארטי. הם לא נחותים מארבעת האוונגרדים בבהירות ובכריזמה.
אובייקט פולחן לעקוב אחריו
מיד לאחר השחרור, הטבועהאלגנטיות הפכה את הסרט הבריטי פולחן נעילה, מלאי ושתי חביות. השחקנים והתפקידים של הסרט הופכים למודלים לחיקוי עבור אלפי צופי הקולנוע. וכאן ראוי לציין כי הכותרת הרוסית של הסרט היא זו שמעבירה בצורה מושלמת את הסגנון, את הקצב של יצירתו של גיא ריצ'י, והאירועים המרכזיים באמת ממהרים ומתפתחים בלהט סביב קלפים, שתי חביות וכסף. זוהי פעולה מרהיבה גרנדיוזית בסימביוזה אופנתית של סדרה חזותית אידיאלית, המעוטרת בצילומי קליפים אופייניים ובפסקול אמנים שונה מאין כמוהו. בקיצור, התמונה עדיין נחשבת לנקודת המוצא להשראה של יוצרי קולנוע פופולריים.
