כלכלת המעברפיתוח השוק כולל מגוון של פעולות הכרוכות ביצירת תצורה חדשה של המערכת הכלכלית בכללותה. תוכניות כאלה מיושמות כמעט בכל המדינות עם מה שנקרא סוג המעבר של הכלכלה, ולכן הפרטת רכוש המדינה והעירייה עצמה היא מנגנון משפטי חדש למדי, אשר ממשיך להשתפר עם ניסיון בתחום זה של פעילות הוא זכה. ברוסיה, נהלים אלה מוגדרים באמנות. 217 של הקוד האזרחי, אשר מציין כי ההפרטה היא תהליך של העברת רכוש המדינה לבעלות של אנשים פרטיים או ארגונים. מבחינה מהותית, משמעות הדבר היא הפסקת זכויות קניין הציבור והקמת זכויות קניין פרטיות.
הפרטת רכוש המדינה, בלא משנה באיזה צורה היא מתבצעת, אילו מניעים לא היו יוזמים אותה, זה תמיד מחייב פיתוח של מנגנון משפטי ברור ליישומו. הדבר מוכתב על ידי חשיבות תהליך ההפרטה עבור החברה כולה וההשלכות השליליות האפשריות על החברה כולה, במקרה והצד המשפטי ביישום מדיניות זו אינו מוכן. לכן, הפרטת הרכוש הממלכתי והעירוני מכתיבה את הצורך באימוץ חוקים מיוחדים. זה יכול להתבצע הן בתשלום והן ללא תשלום, זה תלוי בתנאים הספציפיים של תהליך ההפרטה עצמו ובמאפייני הנכס הכלולים במחזור זה.
ברוסיה הופכת ההפרטה לנכסים הבאים:
- מגרשים.
- מפעלים, רכוש וניירות ערך, אשר בעבר שייכים למדינה;
- הפרטת הדיור;
עבור כל אחד מהמתקנים האלה, המדינהמגדיר ומטמיע מטרות ספציפיות בעלות אופי כלכלי וחברתי. לדוגמה, מטרת ההפרטה של מפעלים המדינה הוכרז הצורך ליצור שכבה של יזמים בודדים, פיתוח התשתית החברתית של המדינה, שיפור היעילות העסקית, שיפור המצב הכלכלי. בשלבים הראשונים של ההפרטה של המדינה והמפעלים העירוניים בוצע, ככלל, על בסיס החזר. אולם, כפי שניכר הניסיון ההיסטורי, ניסיונות ההפרטה הראשונים ברוסיה לא עלו יפה, במיוחד מבחינת הבטחת השפעתם החברתית. לכן, בשנת 2006, אומצה תכנית המדינה, אשר שינתה באופן משמעותי לא רק את מטרות ההפרטה, אלא גם את התהליכים הפרוצדורליים. לדוגמה, המטרה העיקרית של התוכנית היא "למקסם" את האפקטיביות של צעדים ההפרטה על מנת להגדיל את התחרותיות של המשק של המדינה. יישום התוכנית כרוך במשימות הבאות:
- הפרטה מוכוונת חברתית של רכוש ממלכתי ועירוני, הוצאת משימוש המדינה;
- צמצום מספר המפעלים היחידים הפדרליים בבעלות המדינה;
- ארגון מחדש יעיל של מספר מגזרי המשק;
- גידול בהכנסות הפדרליות.
בתחום תוכנית ההפרטה לדיור וקרקע מוגדרים היעדים הבאים:
- יצירת תנאים נוחים להיווצרות שווקי דיור וקרקעות; - צמצום ההוצאות שהוקצו לתחזוקת דיור על חשבון המדינה;
- גירוי לשימוש יעיל בקרקעות ובאחזקות קרקע;
- חיזוק התמיכה החברתית בעובדים חקלאיים.
בהתבסס על יעדים אלה, התוכנית מניחה זאתהפרטת הרכוש הממלכתי והעירוני צריכה להתבצע בהתחלה על בסיס מיותר, ורק ככל שאנו מתקדמים לעבר היעדים שהוגדרו, יש צורך לבצע מעבר דרגתי להפרטה בתשלום. גישה זו היא שתבטיח את השילוב ההרמוני ביותר בין האינטרסים של המדינה והאזרחים במהלך תהליך ההפרטה.
