/ / חג חנוכה - מה זה? היסטוריה ומסורות של חג החנוכה

חג החנוכה - מה זה? היסטוריה ומסורת של חג החנוכה

מדי שנה בעולם היהודי מתקופת כ"ו בכסלוב 2-3 של טבת יש חג גדול - חנוכה. מהו "קידוש" ו "חידוש" כי נתן את שמו של מסורת זו? מה מסמל את המנהג של הדלקת נרות, פינוק טעים וחגיגה המתמשכת שמונה ימים? בואו ננסה להבין את זה.

מה פירוש "חנוכה"?

המילה "חנוכה" בעברית מורכבת משני חלקים.הראשון, "חאן", פשוטו כמשמעו "הם הגיעו לשלום." השני, "קה" הוא שילוב של אותיות, שערכן המספרי הוא עשרים וחמש. היא מתייחסת לניצחון הצבאי והרוחני של היהודים על היוונים, שהתרחש ב -25 לחודש כסלו (על פי לוח השנה היהודי) בשנת 164 לפנה"ס.

שם החג "חנוכה" - נגזראת המילים "lahanot" משמעות "קידוש" ("קדש"). ביום זה, המזבח היה מקודש בבית המקדש של ירושלים, אשר בדיוק 3 שנים לפני אותו יום חוללה על ידי עובדי אלילים. כיום, חנוכה נקרא גם "חג האורות".

חנוכה מה

היסטוריה של חג החנוכה

באופן מסורתי, חג החנוכה נחוג לשמונהימים זה מתחיל ביום 25 של כסלו, אשר בדרך כלל נופל בחודש נובמבר או דצמבר. האירוע, שממנו מתחילה ההיסטוריה של חג החנוכה, התרחש בימי אלכסנדר הגדול (המקדוני), כאשר שטחה של ישראל של ימינו היה חלק מסוריה, לשעבר, מחוז האימפריה היוונית. במשך זמן רב מצאו יהודים ויהונים שפה משותפת. יהודים שומרי חוק צייתו לכללים שנקבעו על ידי הכובשים, ויורשי המקדונים היו סובלניים למדי לדתות אחרות. עם זאת, הכל השתנה כאשר אנטיוכוס הרביעי אפיפן היה על כס המלוכה של סוריה.

באש ובחרב ניסה להטיל משמעתהעמים ההלניים לדת. תחת כאב המוות, נאסר על היהודים למול, ללמוד תורה, ולציית לחוקי השבת. מזבח זאוס, האל הראשי של הפנתיאון ההלניסטי, נבנה במקדש ירושלים על פי בקשת המלך.

כתוצאה מכך, במודינה - יישוב קטןליד ירושלים - פרץ מרד. בראשו עמד אחד מזקני היישוב, יהודי מאטיאגו, ולאחר מותו, שנה לאחר מכן, המשיך בנו, יהודה מכבי, להוביל את המורדים.

בסך הכל, המאבק לשחרור היהודיםמן העול הסורי נמשך עשרים וחמש שנה. עם זאת, שלוש שנים לאחר תחילת ההתקוממות, הצליח מכבי לשחרר את ירושלים. קודם כל, המנצחים החלו לשים את מקדש מחולל. האלילים נזרקו, המזבח השבור שוחזר, ובמקום המנורה המוזהבת (מנורת המקדש) שנגנבה, הם הניחו באופן זמני אחד מברזל רגיל.

אולם כשהגיע הזמן להדליק את החנוכייה לפני כןמזבח, התברר שכל השמן בבית המקדש חולל. רק כד זעיר אחד נשאר נקי, שיחזיק מעמד רק ליום שריפה אחד. וייקח שמונה ימים להכין חמאה חדשה...

ובכל זאת נדלקה החנוכייה.כשזה קרה, קרה נס: האור בער בצורה בלתי מובנת בדיוק שמונה ימים! בית המקדש התקדש מחדש. ועכשיו, לכבוד האירוע הזה, מתקיימת כל שנה חגיגת חנוכה.

מהו חנוכה בקרב יהודים

מה זה חנוכה

עכשיו כשאנחנו יודעים את ההיסטוריאת המשמעות של חג החנוכה, מה זה "חנוכה" יהיה קל גם לנחש. זהו שמו של הפמוט המסורתי של חנוכה, המסמל חוזק וניצחון הטוב על הרע.

חנוכה נוצר משמונה מנורות.הם מסמלים את הנס שהתרחש במהלך ניצחון המכבי על היוונים. בימי קדם היה נהוג לתלות אותו ברחוב, משמאל לדלת הכניסה. אולם מאוחר יותר, עקב סכנת השריפות, נצטווה חנוכה להדליק בתוך בתים, ולהניח על אדן החלון כדי שזוהר הנרות יזכיר לשכנים ולעוברי אורח מהו חנוכה.

מנורות אלה עשויות מכל חומר:פח, שיש, פליז, פורצלן, ברזל. מי שעשיר יותר יכול להרשות לעצמו חנוכה עשוי זהב או כסף. גם הגדלים שלהם משתנים: ממרשימים מאוד, המוארים בדרך כלל ביום הראשון של חנוכה ליד בנייני ממשלה, ועד צנועים וקטנים, שבדרך כלל בוערים בימים אלה בכל בתי היהודים.

סדר תאורה

בהתאם למנהג הנפוץ ביותר, לנוהל הדלקת נרות חג בימים אלו יש כללים נוקשים משלו.

הלילה הראשון מואר בדרך כלל בצורה קיצונית ביותרנר מימין. בלילה השני מתווסף נר נוסף למעמד, משמאל לזה שהוצב אתמול. ראשית, הדליקו נר חדש שנוסף, ואז זז ימינה. הסדר הזה חוזר על עצמו כל לילה: תחילה הוסף נר אחד, ואז הדלק הכל בתורו, החל ממנו, משמאל לימין.

סיפור חנוכה

איך מדליקים נרות

כדאי לדעת גם בהתאם למסורת החגחנוכה, מהו "שמש". זהו נר שירות מיוחד שמופרד משמונת הנרות האחרים או ממוקם מעליהם. מדי ערב מהשמש דולקים כל הנרות המרכזיים שנמצאים באותה מפלס ובמרחק קצר זה מזה.

על פי המסורת, האור של שמונת הנרות הללו צריךלשמש אך ורק כתזכורת לנס שהחל את ההיסטוריה של חנוכה. אסור להשתמש בו לשום מטרה אחרת. ולכן יש להדליק נרות אלו דוקא מהשמש, ולא אחד מהשני.

חנוכה: מסורות של הדלקת מדורות

נרות חנוכה אמורים להדליק בבית שבו הם גרים כל הזמן, ובחדר שבו הם נוהגים לאכול. המנורה (חנוכיה) מותקנת במקום בולט בחדר.

מנורות חנוכה מתחילות להאיר כמוככלל, בערב לאחר השקיעה (לפי מידע אחר, לאחר הופעת הכוכבים הראשונים בשמים). אם מסיבה כלשהי לא ניתן היה לעשות זאת בזמן הזה, מותר להדליק את המדורות ולומר דברי ברכה עד שיתעוררו כל בני המשפחה. מי שלא הספיק לעשות זאת לפני עלות השחר, לא צריך עוד להדליק את האורות באותו היום.

בערב החגיגי האחרון, כל השמונה דולקיםנרות. ככלל, הם אמורים לבעור חצי שעה לאחר הופעת הכוכבים. כך, באותם בתים שבהם הדליקו נרות מיד לאחר שקיעת השמש, הם יאירו לפחות חמישים דקות.

אסור לאכול, לשתות או לעשות דבר בזמן שאמור להדליק את מדורות החנוכה.

לא נהוג שנשים מדליקות נרות - הן נוכחות רק כאשר בעלה או אביהן מדליקים אותן, והן עונות "אמן!" בתגובה לדברי הברכה שהוא משמיע.

בנים מתחילים להתוודע לקודש הדלקת מדורות החנוכה, ככלל, מהזמן שבו הם מצליחים להדליק נר באופן עצמאי ולהביע ברכה.

תולדות חג החנוכה

פינוק מסורתי לחנוכה

ארוחה דשנה בליווי מסורתישירים וסיפורים על הניסים שעשה בימים ההם הקב"ה לאבות - זה הוא חנוכה. היהודים רואים בחג זה עליז ושמחה, לכן אסור לצום או להתאבל על הנפטר בימים אלו.

בימי חנוכה נהוג לבשל מסורתימזון. מדובר בלטקס - לביבות תפוחי אדמה, וכן סופגניות מתוקות עם ריבה או ריבה (סופגנייה). גם אופן הכנתם - טיגון בשמן צמחי - נועד להזכיר את הנס שעליו מבוססת תולדות חנוכה.

בנוסף, בימים אלה אוכלים מאכלים חלביים - שעשויים בעיקר מגבינה. שמנת חמוצה משמשת לרוב כרוטב.

מהו חג חנוכה

מנהגי חנוכה

בעשורים האחרונים, יותר ויותר אנשים בסך הכלהעולם ילמד על מה זה חנוכה. היהודים פיתחו מסורת של הדלקת חנוקי ענק בכיכרות העיר, ולתיירים הפוקדים את ישראל בימים בהם חג זה נחגג יש אפשרות להצטרף גם למנהגים עתיקים.

מעניין שבימות החנוכה אין איסור עבודה. עם זאת, נשים, כמנהג קדום, לרוב אינן עובדות בזמן שמנורות החג דולקות.

בכל שמונת ימי החג יש להכניס מילות תודה מיוחדות לכל אחת מהתפילות, ובתפילת שחרית קוראים בקול רם קטעים מהתורה.

ימי החנוכה מגיעים לבתי הספר בישראלחַג. לפי המסורת, בליל היום הרביעי או החמישי של החג, הורים נותנים לילדים לעתים קרובות צעצועים או כסף, אותם הם יכולים להוציא לפי רצונם. עם זאת, חלק מהכספים הללו אמורים להיתרם לצדקה.

חנוכה בעברית

סביבון

יש עוד מנהג מוזר שבו הוא מפורסםחנוכה. כל ילד יהודי חייב לדעת מה זה "דריידל" או "סוויבון". מדובר בטופ ארבע צדדי מיוחד, שנהוג לשחק בימינו. משחק זה משוחק בדרך כלל על מטבעות קטנים מ"דמי חנוכה", וכן על ממתקים, תפוחים או אגוזים.

בישראל, על כל פן של הטופ הזה כתובאות אחת כל אחת בעברית: "נזירה" (שפירושה "נס" - "נס"), "גימל" ("גדול" - "גדול"), "היי" ("חיה" - "היה") ו"שתיה" ( "על ידי" - "כאן"). על צמרות, אותם משחקים ילדי הפזורה היהודית, האות האחרונה מוחלפת ב"שין", שפירושה "דמה" - "שם", כלומר על ארץ ישראל.

חגיגת חנוכה

לפי האגדה, בתקופה שבה מתאמניםעל התורה איימו מוות, ילדים יהודים הגיעו לשיעורים עם צמרות כאלה, ובמקרה של מרגלים או אויבים התחילו לשחק בהתלהבות, כאילו בשביל זה התכנסו כאן. כיום, המשחק הזה נשאר רק תחרות מרגשת, המשמשת בו-זמנית כתזכורת לעבר, כמו גם מנהגים רבים אחרים של העם היהודי.